להלכה ולמעשה, מדינת-ישראל הינה קיבוץ של רחוקים וקרובים, קיבוץ של עמים, לשונות ותרבויות, של הגיונות שונים ומשונים מתנגשים ביניהם, קיבוץ של אמונות מוארות וחשוכות מול אופוזיציות רלגיוזיות אדישות ושאינן מתפשרות, קיבוץ של חוכמות, התחכמויות ותחכומים בסערת מחלוקת עזה מי יותר טיפש, קיבוץ של "אליטות נאורות" מארבע רוחות, קיבוץ של המונים על אספסופיהם וב-ל-א-ג-ן!
גם השלטון בישראל הוא ערב-רב של שלטונות. אין לנו שלטון אחד! אנחנו עמוסי שלטונות ומשטרים! יש לנו קצת שלטון דמוקרטי ודמוקרטיה טוטליטארית וסוציאל דמוקרטיה ושלטון אנרכיסטי ושלטון אוליגרכי ואינספור שלטונות מונרכיים ורודניים. כולם-כולם, קיסרים ומלכים וראשי ממשלה ושרי חוץ ורופאים וגזברים וגבאים, מיילדים וקברנים, עיתונאים שופטים תליינים ועבריינים. אין מה לדבר - עם סגולה.
המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית", לבד מהיותו אוקסימורון, אינו נכון בעליל! כל מרכיב משני מרכיביו אינו מתקיים על האדמה הזאת. אין כאן מדינה יהודית! בוודאי שלא על-פי ההלכה היהודית, ואין כאן מדינה דמוקרטית כמשמעה היסודי, היינו, שלטון העם. המושג הזה הוא ריק מתוכן וערכו הדקלרטיבי אינו מוטל בספק - הוא בדיחה רעה ועצובה. אי-אפשר "לייהֵד" דמוקרטיה ולא תיתכן דמוקרטיה ביהדות. הדחיסה האלימה של שתיהן בכפיפה אחת מבטלת אותן בהכרח לכלום אין בו ערך.
ה-מקום
השלטון, כל שלטון, יהא תמיד דינמי מעצם טבעו. כל החוקים והמשפטים על כלליהם ותקנותיהם מוּעָדים לשינוי בכל רגע נתון. על השלטון פועלים כוחות אנושיים כמו השליטים והעם, אבל גם "רוח הזמן" (Zeitgeist) ו"הרוח האוניברסלית" (Weltgeist) הידועים לנו ממדע ההיסטוריה, וצריך להוסיף על אלה את "רוח המקום" (Platzgeist) שלמרות השפעתו המכרעת, הוא נדחק בבוז מטופש לקרן זוית ככלי אין בו חפץ.
רוח המקום הזה אינה נוחה מהתנהלותנו עימו. איננו מקבלים עלינו את המקום כפי שהוא להיטמע בו ולהשפיע עליו, מתוך קבלה בלתי ניתנת לעירעור של תנאיו הבסיסיים ומתוך הבנה עמוקה שאי-אפשר "להשליג" את הישימון היבש והצחיח! דבר שאי-אפשר אנחנו תובעים במפגיע. אנחנו מתערבים באיתני טבע, מתוך התנשאות שאין לה הסבר, ומתעקשים להפוך הֶעקוב למישור וּרכסים לבקעה. אנחנו אמורים להיות שייכים למקום ובשום פנים לא לנסות להתאים ולשייך אותו לנו. המקום חזק מבריותיו משום שהוא קיים מקדמא דנא, לנצח ולעד, לעומת החולפים על פניו. גם השינויים האיטיים המתחוללים במקום לאורך מיליוני שנים אינם תלויים בבני תמותה בשר-ודם כמונו. קצת ענווה לא תזיק.
המקום הזה, על כרעיו, קירבו ומזגו, ממוקם במזרח-התיכון והינו נתון מוחלט שאין בכוחנו לשנות. גם המקומות השכנים למקום הזה הינם נתונים שהיומרה לשנותם אינה אלא שיגעון גדלות שבקצה מסלולו מצפָּה לנו התרסקות. אלה הראויים לשלוט במקום הזה אינם חפצים, בצדק או שלא בצדק, לחדול מייצור תנובותיהם המועילות בדִשנם, מִתקם ותירושם וללכת לנוע על העצים. וכך, שוב מוצא העם היהודי את עצמו מובל בעל-כורחו לחסות בצל הָאָטָד.