ריבלין, אלשטיין - אנחנו

• כאשר סיפור עיתונאי מציג עלילה פשוטה וקליטה שיש בה גיבור ויש בה אנטי גיבור - האם מביא הסיפור חייב לתאר במילה או שתיים את מערכת היחסים שבין השניים? האם הוא חייב להתייחס למניע העשוי/עלול להפעיל את הגיבור?

בכתבה דנן הגיבורה היא היועצת המשפטית לכנסת נורית אלשטיין והאנטי גיבור אמור להיות ראובן ריבלין. היא התריעה על-כך שאסור לצרף אשת יו"ר למסעות עוד בעידן דליה איציק, אך הוא עשה ועושה זאת לתיאבון. הדיווח התקשורתי של ערוץ 2 במהדורת הייצוג שלו - ספינת הדגל שלו - אינו מפרט ולו גם במילה אחת את מערכת היחסים המורכבת מאוד בין ריבלין לבין אלשטיין. לעניות דעתי, זאת עיתונות לוקה בחסר. כל דיווח עיתונאי העוסק בהיתקלות בין אישים בצמרת חייב להביא לידיעת הקורא את הרקע המקדים.

• כאשר סיפור עיתונאי מציג תופעה כבזבוז כספי ציבור - או בשתי מילים שחיתות בצמרת - האם הוא חייב להציג במקביל את המסגרת המשווה על-מנת שהצופה או הקורא יוכל להבין ולגבש את דעתו על חומרת התופעה.

כך בין היתר: האם מקובל בישראל כי אלה הקרויים סמלי שלטון - ראש ממשלה, נשיא, יו"ר כנסת - יצרפו את נשותיהם למסעות ייצוג. האם מקובל בעולם הדמוקרטי הרחב כי נשות נושאי תפקידים במעלה זאת יצורפו לפמליה. לעניות דעתי, צירוף נשים על חשבון משלם המיסים הוא נוהג מקובל - אך מכון המחקר והמידע של הכנסת יוכל לבדוק זאת במהירות. האם ביצעה כבוד היועצת המשפטית בדיקה כזאת לפני גיבוש החלטתה?

• כאשר סיפור עיתונאי מנסה להיות פשוט, קליט ומובן - האם הוא פטור מהצגת רקע נוסף רלוונטי בנושא המרכזי שלו?

היועצת המשפטית של הכנסת קבעה בהנחיה בעל-פה לפיה אין לצרף את אשת היו"ר למסעותיו - כדי לחסוך כספי ציבור. אם אינני טועה - היועצת המשפטית לכנסת היא בין שיאני השכר הקבועים בשירות הציבורי. מדובר במשכורת העולה על 50 אלף שקלים חדשים לחודש. כך גם - למשל - משכורתה של נושאת משרה בכירה אחרת בשירות הציבורי - נציבת קבילות השופטים. משכורות עתק אלו נקבעו על-פי רצון המחוקק בעיקר כדי לשמר - אני מניח - מעמד ואי-תלות של הנושאים והנושאות בעולן. עדיין פתוחה לדיון השאלה האם מי שרואה את עצמו זכאי למשכורת כזאת מן הקופה הציבורית, יתקבל כקובע הלכות בכל הקשור לצניעות בצמרת. האם ניתן לדחוס את כל הנושאים האלה לסיפור טלוויזיה של חמש דקות לכל היותר? אפשר - אך זה עלול לסבך סיפור קליט. נחזור אחרי הפרסומות.