מייק ון-קול ירצה ארבעה חודשי עבודות שירות על זילות בית המשפט. שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה (יום ה', 31.10.19) את בקשתו של ואן-קול לערער על הרשעתו וחומרת עונשו.
ון-קול הוא מתדיין סדרתי,
שבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בתל אביב
כבר נאלצו לחסום חלקית את גישתו אליהם. בכל פעם בה נדחית בקשה כלשהי שלו, הוא מגיש ערעורים מרובים ולרוב תוך שימוש בלשון בוטה במיוחד, כולל נגד השופטים הרבים הדנים בענייניו. כתב האישום נגדו התייחס לשבעה מקרים בשנים 2013-2012, בהם הגיש ון-קול בקשות ומסמכים לערכאות שונות, וכינה שופטים "שופטת בכי רע", "עבד כי ימלוך", "שליח מערכות חוסר הצדק" ועוד ועוד.
התבטאויותיו של ון-קול כללו גם ביטויים הנראים כמאיימים על השופטים, כגון: "אני מעניק לך חסד אחרון וסופי, לחזור בך מכל החלטותייך הבלתי חוקיות בעליל"; "סוף גנב לתלייה"; "יהיה עליך לתת את הדין בקרוב על היותך שופט רע"; ועוד. מעדותו במשפטו עלה, כי הוא אכן התכוון לפגוע בשופטים.
בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את ון-קול לאחר שקבע, כי לא ניתן לומר שמדובר ב"פגיעה קלת ערך" המהווה "זוטי דברים". רק לאחר הרשעתו טען ון-קול - המייצג את עצמו - שהוא חולה נפש, אך לא הציג אסמכתאות לכך. הוא נדון לארבעה חודשי עבודות שירות, לאחר שהממונה קבע שניתן לשלבו בהן במגבלות מסוימות. בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורו של ון-קול. בין היתר נדחתה טענתו לפיה לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות, שכן הוא לא העלה אותה בשלב ההוכחות במשפטו, ומשום שהוא סירב לקבל חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי.
במסגרת בקשתו לערער לעליון, הגיש ון-קול שורה של בקשות, כולל למינוי הסניגוריה הציבורית לייצגו (בקשה שנדחתה משום שהסניגוריה הצביעה על נסיונה השלילי עימו) ולקבל דחיות בהגשת נימוקי הערעור (אשר התקבלו). הוא שב וטען שלא היה אחראי למעשיו, לא התכוון לפגוע במעמד השופטים ועונשו חמור מדי.
בדחותו את הבקשה אומר אלרון, כי היא אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי, משום שכל הטענות מתמקדות במקרה הספציפי. אלרון מוסיף: "איני סבור כי העונש שהוטל על המבקש חמור כלל ועיקר, וקל וחומר שאינו מצדיק את מתן רשות הערעור.
"אין להמעיט מחומרת מעשיו של המבקש, אשר התבטא פעמים רבות בצורה פוגענית, מבזה ומעליבה כלפי שופטים שונים אשר דנו בענייניו. לא פעם השתמש המבקש אף בביטויים אשר ניתן לראותם כנחזות לאיום כלפי שופטים אלו. במעשיו של המבקש טמונה פגיעה במעמדם של השופטים, באמון הציבור במערכת המשפט ואף בתוקפן המחייב של החלטות שיפוטיות - ואין לזלזל בסכנה הנשקפת מהם".
