אין כלל בעיה להוכיח כי דוח גולדסטון הוא
עלילה זדונית. אלא שדוח גולדסטון אינו דוח משפטי, הוא דוח פוליטי, ומידת הנכונות לקבל את ההסברים תלויה באופן בלעדי בכוונות הפוליטיות של השומע. לכן, כל חקירה ישראלית תיפול על אוזניים אטומות מסיבות פוליטיות. אלא שלא רק בחו"ל יש מי שהפוליטיקה מעוורת את יכולתו להכיר באמת. גם בארץ יש מי שמעוניין לעשות בדוח שימוש פוליטי - השמאל האנטי-ציוני (המכנה עצמו פוסט-ציוני, וטוען שהוא ציוני ברוב חוצפתו). מסיבה זו הוא פועל באופן נמרץ, ביחד עם העיתונאים הנאמנים שלו, כדי לדחוף את הממשלה בעל-כורחה לחקור את עלילת הדם של גולדסטון.
כאשר אנשי השמאל הקיצוני מנסים לשכנע אותנו לעשות משהו "רק לטובתנו", אני מתחיל להיות מודאג. למי שזכרונו קצר, נזכיר כיצד לאחר מבצע שלום הגליל הם שכנעו אותנו כי כדאי להקים ועדת חקירה, רק כדי להוכיח לעולם שישראל לא ביצעה את הטבח בסברה ושתילה. התוצאה הייתה דוח ועדת קהאן. דוח ועדת קהאן קבע כי אכן לא ישראל ביצעה את הטבח בסברה ושתילה. אך הדוח לא הסתפק בכך. האג'נדה הפוליטית של כותביו הביאה אותם להמשיך ולדון בנושאים שבשולי הטבח, ולבצע לינץ' פוליטי בשר הביטחון דאז
אריאל שרון. התוצאה הייתה שאריאל שרון היה צריך לכלות שנים בתביעות דיבה, שבהן הוא זכה בסופו של דבר. אך הדוח משמש עד היום דווקא את אלה שמאשימים את ישראל באחריות לטבח, ובהם אפילו כאלה שמקיימים יחסים טובים עם האנשים שביצעו את הטבח במו ידיהם.
כעת, אנשי השמאל מבטיחים אפילו יותר. הם מבטיחים שהוועדה תחסן את קציני צה"ל מפני תביעות בבתי דין בחו"ל. האומנם? האם הם קיבלו הבטחה ממישהו מעורכי הדין שמגיש תביעות נגד קציני צה”ל כי יחדל מפעולתו ברגע שאנו נקים ועדה? הגשת תביעות נגד ישראלים באשמת פשעי מלחמה נעשית למטרות תעמולה. התוצאה המשפטית, והעובדה שהישראלים הנדונים מתחמקים מהדיון, פחות מעניינת אותם. הדיון בוועדת בדיקה ישראלית יחזיר לכותרות את השקרים שגולדסטון שרבט, ויאפשר לתעמולה האנטי ישראלית לחזור עליהם, וכתוצאה, התובעים הללו יקבלו רוח גבית להמשיך במלאכתם ביתר שאת.
בוגי יעלון נאלץ לבטל נסיעה לחו"ל, מבהילות הכותרות. מוזר. הרי בוגי יעלון לא היה בשירות צבאי בעת מבצע עופרת יצוקה, וגם לא היה בשום תפקיד ממשלתי. כלומר, התביעות לא בהכרח קשורות אפילו לדוח גולדסטון הידוע לשמצה. אז מה נעשה? נקים כעת ועדת חקירה לכל אחת מהפעילויות של צה”ל מאז ומעולם, ומעתה נקים ועדה חדשה בעקבות כל פעולה צבאית. קציני צה”ל ידעו כי בתום כל פעולה צבאית עליהם להצטייד בעורכי דין ולבזבז את זמנם וכספם כדי להגן על עצמם מפני חורשי רעתנו לא רק בשדה הקרב אלא גם בבית המשפט. או בפרפראזה על מילות השיר מתקופת הפלמ"ח: הכושי עשה את שלו. הכושי יכול ללכת... לוועדת חקירה.
הדרך להגן על קציני צה”ל מפני תביעות בחו"ל היא על-ידי פעילות פוליטית ודיפלומטית מול הממשלות של המדינות בהן ניתן להגיש תביעות כאלה, כדי שעצם האפשרות הזו תבוטל, וזאת לאור העובדה שבתי המשפט בישראל פתוחים בפני כל תובע שיכול להגיש את תביעתו בפניהם, ואין צורך לעשות זאת בחו"ל. דבר שבלאו הכי אינו מביא לתוצאות, ורק מטריד לחינם את אותם בתי משפט. העובדה שבמקרים לא מעטים מעורבות בתביעות עמותות שפועלות בישראל, רק מחזקת את הדרישה.
אפילו אם תוקם ועדת בדיקה נקייה מכל סטייה פוליטית, אשר תרצה באמת ובתמים רק להזים את עלילת גולדסטון, עדיין תהיה מלאכתה כמעט בלתי אפשרית. ראשית, עצם הבדיקה תהווה הודאה במשתמע בכך שדוח גולדסטון ראוי להתייחסות רצינית. מעבר לכך, ספק אם הודעת זיכוי שתוציא הבדיקה תניח את דעתו של מישהו מבין חורשי רעתנו הפוליטית. אך אפילו לטובתם של ידידינו, אשר מעוניינים בקבלת הוכחות לחפותנו, ספק אם הבדיקה תחדש הרבה. הפרחת כזבים היא מלאכה קלה, הפרכתם היא קשה מנשוא, או כפי שאומר הפתגם העממי "כשטיפש זורק אבן לבאר אלף חכמים לא יוכלו להוציא אותה".
דוח גודלסטון מלא בשקרים, פנטזיות ובדיות מסוגים שונים. במקרים לא מעטים, לא ניתן להזים אותם אחד לאחד באופן מלא, מאחר שאין כל חומר עובדתי שניתן לבדוק באופן רציני. לכן חלק מהדוח ייפסל באופן פורמאלי רק מחמת "חוסר ראיות". דבר שכמובן יותיר מקום לפרשנים עוינים לטעון שאין זה זיכוי מוחלט, תוך שימוש בפתגם הדמגוגי "אין עשן בלי אש". חלקים אחרים בדוח מציגים ראיות לכאורה אשר נבדו או בוימו. חקירה שתביא ראיות סותרות באופן מהימן, תדרוש זמן ומשאבים רבים, וגם אז עלולים להיוותר ספקות. די אם נזכיר כדוגמה את התמונה המפורסמת של הילד אה-דורה, שהנזק התעמולתי שלה לא יתוקן לעולם.
בשנת 1895 נכתב על-ידי המשטרה החשאית של הצאר ספר בשם "הפרוטוקולים של זקני ציון". הספר זכה לתהודה רחבה גם בעולם המערבי. הטיימס הלונדוני קרא לחקירת הנושא המדאיג, ובארה"ב הנרי פורד מימן את הוצאתם והפצתם של כחצי מיליון עותקים שלו. מאז נערכו מספר משפטים בהם אף כאלה שקוימו ביוזמת יהודים כדי לחשוף את התרמית. למרות שכל פסקי הדין קבעו כי הספר הוא זיוף, ממשיכים "הפרוטוקולים של זקני ציון" להיות מופצים ברחבי העולם, רבים מאמינים בנכונותם, והם אף נלמדים בבתי ספר של ארגוני הטרור שבשכנותנו ובמדינות ערב, לרבות אלה שאנו מתהדרים ביחסי שלום עימם. אולי בהזדמנות זו, כשאנו מנסים להזים את עלילת גולדסטון, נפעל באותה נשימה גם להפסקת השימוש ב"פרוטוקולים של זקני ציון"?
