בהתנהלותו הנוכחית, אחת דינו של ערוץ 10 - מיתה. זה רע, אבל לא אסון. רע לכולנו אם ניוותר לתקופת ביניים רק עם ערוץ 2 המסחרי, שמחציתו האחת מקצועית ויעילה, והשנייה רופסת ומפרפרת, ועם ערוץ ציבורי-ממלכתי, שזה מכבר הפך בלתי רלוונטי. אבל אין ואקום בחיים. החלל יתמלא, ואל יהלכו עלינו אימים, כאילו איש לא ירצה לשוב ולהקים ערוץ מסחרי חדש בישראל. ערוץ 10 פשט רגל. יקומו לו מחליפים.
מיום הקמתו הוחלפו והתחלפו בערוץ אין ספור מנהלים, רק מעטים היו ראויים, רק מעטים מהם מבינים את שפת המקצוע. איש מהם לא כתב שורה יצירתית מימיו. לערוץ 10 מעולם לא הייתה אמירה מקצועית-תוכניתית.
כלי תקשורת איננו באסטה בשוק. לא כל מה שמוכר עולה לדוכנים. לא כל מה שדומה למשהו מצליח, ראוי לעלות לאוויר. לא כל מי שיודע למכור יודע לייצר. ערוץ 10 נוהל ומנוהל בידי אנשי שיווק, לא בידי אנשי תוכן. וכך זה נראה. יש בו שיווק, אבל אין לו מוצר. זה מתכון לריסוק.
חרב הפיטורים שמאיימת על פרנסת עובדיו, קשה ומלחיצה, אבל אנשי המקצוע המעולים שמשדרים בערוץ, והם רבים, יפלסו את דרכם לערוץ החדש, או שימצאו את מקומם בערוצים הקיימים.
ואף על-פי כן ולמרות הכל, יש סיכוי קלוש לחילוצו של הערוץ ממצבו האנוש. יש יותר מדרך אחת לכך. כולן מחייבות גישה תוכניתית. לא ארגונית, לא כלכלית ולא שיווקית. היותר ראויה מביניהן היא תוכנית דו שלבית, שתימשך כארבע שנים, ותשמש בסיס לשינוי ארגוני וכלכלי.
לפני הכניסה לתוכנית החירום, הבעלים יחליטו על תקציב מסגרת בעצה עם מנהלי הערוץ. המנהלים יהיו אנשי תוכן, מנהיגים באופיים המקצועי, ורק הם יעצבו את לוח המשדרים, ויחליטו על המבנה הארגוני ועל החלוקה הפנימית של עוגת התקציב. אנשי הכספים, הארגון והשיווק ישמשו חוליה מסייעת ותומכת. הם לא יקבלו החלטות תוכניות, ואפילו לא כלכליות.
זו תהיה יריית הזינוק לשלב הראשון, שיהיה שלב מעבר ויימשך כשנתיים. הוא יעמוד לכאורה בניגוד מוחלט לתפיסה התוכניתית הקלאסית. לוח המשדרים בשלב הזה ישאב את כוחו מיתרונו היחסי של הערוץ ויכלול שידורי חדשות ואקטואליה בלבד. לא בידור, לא דרמה, לא סוגה עילית ולא תחתית. רק אקטואליה לסוגיה לאורך כל שעות היממה.
ישראל, אולי יותר מכל מדינה אחרת, היא יצרנית וצרכנית חדשות מובילה בעולם. את המציאות הזאת ניתן לנצל. זה יהיה השלב שבו ערוץ 10 עשוי לבסס את מעמדו כמדורת שבט אולטימטיבית, ויאפשר את ראשיתה של התאוששות ארגונית וכלכלית.
במהלך השלב הזה, מנהלי הערוץ יתכננו בקפידה את השלב הבא שיתבסס על לוח משדרים יצירתי מלא, ויכלול את כל הז'אנרים הדרושים לתפקודו של ערוץ טלוויזיה מעניין ויעיל. תעשיית הטלוויזיה בישראל רוויה יוצרים צעירים ומחוננים, חלקם מנוסים ומוכרים, חלקם פחות מוכרים, שניתן לאתרם וללקטם. בכוחם להציע למנהלי הערוץ אין ספור תוכניות, לא בהכרח כאלה שמבוססות על פורמטים זרים או על חיקויים, בתחומי הבידור, התרבות, הדרמה והתיעוד.
למותר לציין, שמנהלי הערוץ עצמם, יהיו אנשי מקצוע שמסוגלים ליזום רעיונות תוכניתיים, לצקת בהם תוכן, לעצבם ולשבצם בלוח המשדרים.
מועצת הרשות השנייה תחרוק שן, ארגוני היוצרים יזעמו ויפגינו בעיקר נגד השלב הראשון, אבל ניתן להסביר ואולי אפילו לשכנע. לא תהיה להם ברירה. הם ייאלצו לבלוע ולעכל את תוכנית החילוץ אם ירצו למנוע את החשכת המסך. במצב הקיים הם בולעים צפרדעים ולועסים חצץ באין תכלית ובאין קרן אור בקצה המנהרה.
זו תוכנית חירום, לא יחידה, שמעניקה סיכוי להצלתו ולשיקומו של ערוץ 10. וכן, יש יותר מנוסחה תוכניתית אחת ויותר מתוכנית חירום אחת שעשויות להצילו. הן לא מצויות בידי מנהלי הכספים, הארגון והשיווק. הן מצויות בידי לא מעט אנשי תוכן מנוסים, חלקם עובדים כיום בערוץ עצמו, שיודעים ומכירים את מרכיביהן ומסוגלים ליישמן. למרבה הצער, קברניטי הערוץ אפילו לא בכיוון.
