לראשונה: הנחיות לחקירת הדלפות

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם לראשונה (יום ג', 4.2.20) קווים מנחים בנוגע לפתיחת חקירה נגד עובדי ציבור בחשד להדלפות. הוא קובע, כי יש לפעול בזהירות בנושא זה, וכי השיקול המרכזי יהיה מידת הפגיעה בערכים מוגנים כגון ביטחון המדינה, חיי אדם או צנעת הפרט. "ככלל, ההחלטה בשאלה אם לפתוח בהליך פלילי בגין מסירת מידע האסור בגילוי, תושפע משלושה שיקולים מרכזיים: האחד, הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים הנובעת מעצם טיבו של המידע; השני, תוחלת החקירה ומורכבותה (במקרים בהם לא ברורה זהות מוסר המידע); השלישי, במקרים הרלוונטיים לכך - חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת", אומר מנדלבליט. בנוגע לשיקול הראשון נאמר בהנחיה: "יש להביא בחשבון בעיקר את טיב המידע שנמסר ועוצמת הפגיעה הצפויה באינטרסים חיוניים כתוצאה מגילויו. בהקשר זה, יש לבחון האם מדובר במידע שגילויו עלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה, בחיי אדם, בהליכי חקירה או באינטרסים חיוניים אחרים, וכן את עוצמת הפגיעה". מנדלבליט מדגים: "אם המידע שנמסר מצוי ב'ליבת הסוד' (כאשר עסקינן במידע ביטחוני למשל) וגילויו עלול להביא לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה, וככל שההסתברות להתרחשות הפגיעה כתוצאה ממסירת המידע היא גבוהה - הנטייה תהיה לפתוח בחקירה פלילית באותו מקרה. כך גם מסירת מידע תוך הפרת צו הצנזורה לגבי אותו מידע, מחזקת את החשש להתממשות הפגיעה. מאידך-גיסא, במקרים בהם המידע שנמסר אינו מסכן אינטרס חשוב, הנטייה תהיה שלא לפתוח בחקירה פלילית באותה סיטואציה". לגבי תוחלת החקירה אומר מנדלבליט, כי על המדינה לבקש מבית המשפט להסיר חיסיון עיתונאי (כדי לגלות את המדליף) רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים חריגים. לכן, לרוב לא יהיה מנוס מבדיקת כל מי שנחשפו למידע - וככל שמספרם גדול יותר, כך תוחלת החקירה נמוכה יותר. לגבי זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות נאמר בהנחיה, כי "ככל שהעניין הציבורי במידע שנחשף רב ואילו הפגיעה האפשרית באינטרסים חיוניים הכרוכה בחשיפתו אינה רבה, כך יהווה הדבר שיקול משמעותי יותר במארג השיקולים". לגבי הדרך בה יש לאזן בין השיקולים, אומר מנדלבליט: "ככל שעוצמת הפגיעה האפשרית באינטרסים חיוניים כגון ביטחון המדינה וחיי אדם כתוצאה מגילוי המידע היא רבה יותר, והסתברותה גבוהה יותר, כי אז המשקל שיינתן לשיקולים נוספים, כגון חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת או תוחלת החקירה ומורכבותה וכן שיקולים נוספים שצוינו לעיל, יהיה נמוך יותר; קרי - כאשר הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים משמעותיים וההסתברות להתרחשותם היא גבוהה, ככלל, תיפתח חקירה פלילית, אף אם קיים ענין ציבורי בגילוי המידע". לבסוף נקבע בהנחיה, כי ההחלטה לפתוח בחקירה של הדלפה ולהעמיד לדין עליה תהיה בידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מי שהם יסמיכו לכך. במקרים רגישים במיוחד, למשל כאשר מדובר בחיסיון עיתונאי, יהיה צורך בהחלטה של היועץ המשפטי או של מי שהוא יסמיך לכך.