לנכי צה"ל נמאס, נמאס מהזלזול, נמאס מהיחס, נמאס מההתעמרות, נמאס מהקיצוצים, נמאס מחוסר השיקום, נמאס!
מזה שנים שנכי צה"ל סופגים וסופגים כמעט ללא תגובה - קיצוצים, זלזול, השפלות של ועדות רפואיות ושל עובדי אגף השיקום שאמורים לטפל בנכים ברגישות הראויה. נכי צה"ל נמנעו עד עתה מהפגנת כוח ומיציאה לרחובות, מתוך אחריות, מתוך ניסיון לכבד את המערכת ומתוך חוסר עניין וכוח למלחמות נוספות. לטענת הנכים, הקש ששבר את גב הגמל הוא קותי מור, שככל הנראה "הוצנח" לתפקיד על-מנת "לעשות סדר".
לעשות סדר? חלק מהנכים חשבו וקיוו שסוף-סוף יהיה מי שיעשה סדר באגף השיקום וברגישות המתאימה, שאולי יחזרו הימים הטובים שבהם הנכה קיבל שירות מתאים מהעובדים שאמורים לעזור לו ולהחזיר אותו למעגל החיים, אבל המציאות שונה לחלוטין. קותי מור נכנס לתפקיד במרץ, כמו פיל בחנות חרסינה החל לשבור כל דבר שעמד בדרכו, במקום לדאוג שהנכים יקבלו את שמגיע להם בזכות ולא בחסד, החל לדאוג לקצץ בבשר החי, תרתי משמע: טיפולים הופסקו, הפניות לתרופות ולבתי חולים מתעכבות, נכים הוכרזו כ"מתחזים" למרות שעברו ועדות רפואיות מקצועיות וחסרות רחמים, בקיצור - קטסטרופה בהתגלמותה.
מלחמה שערה
לנכים נמאס והם החליטו לעשות מעשה. ביום שני בבוקר (2.11.09) יצאה הפגנה ראשונה בסדרה [ראה תמונות בתחתית העמוד]. בניגוד להפגנות ספונטאניות קודמות, ההפגנה הפעם מסודרת בצורה מרשימה, נוכחות הנכים מרשימה מאוד בניגוד לתחזיות הפסימיים. למרות מזג האוויר הסוער הגיעו משעות הבוקר המוקדמות מעל 700 נכים ונכות, מי ברכב ומי באוטובוס, מי על כסאות גלגלים ומי מדדה בעזרת עזרים שונים, וביניהם גם נכים קשים לא פחות, נכים שהנכות אינה ניכרת עליהם, הלומי קרב ופגועי ראש.
למרות שההפגנה היא "רק" של מחוז תל אביב, אני מעריך שאילו היו מגיעים גם אלה שאינם יכולים להגיע בגלל מצב בריאותי, והנכים שמפחדים פחד מוות מעובדי אגף השיקום ולכן לא הגיעו, מספר הנכים שהיו משתתפים בהפגנה היה מוכפל ואפילו מושלש. יש להניח שבמידה שלא יחול שינוי מיידי ומשמעותי, יצטרפו גם יתר המחוזות למחאה הגוברת.
ההפגנה תפסה תאוצה כשגולת הכותרת הייתה: "NO MOR קותי מור"! המפגינים דורשים שקותי מור יתפטר ויפנה את מקומו לאדם בעל רגישות ואנושיות, שיוביל את אגף השיקום למעשים חיוביים ולשירות יעיל לנכי צה"ל, ללא תירוצים וללא חיסכון על-חשבון הנכים, חיסכון שלכאורה מופנה בסופו של דבר לשחיתות ולרווחת עובדי משרד הביטחון, במקום לרווחת נכי צה"ל.
במפגן כוח אדיר חסמו נכי צה"ל את הכביש מספר פעמים, הבעירו צמיגים והניפו שלטים, הקריאות הזועמות כנגד ההתעללות לא פסקו. אחד המשתתפים סיפר לי שראה כמה מעובדי אגף השיקום שבאו לראות ולהתרשם מההפגנה. "הגיע הזמן שכל המושחתים האלה ילכו הביתה", אמר לי בכעס. "הם מקבלים משכורות עתק על חשבוננו, תנאים שאינם קיימים בשום משרד ממשלתי, וכל הזמן חושבים איך לקצץ לנו. אני מתבייש במדינה הזאת, אפילו מבקר המדינה והוועדה לביקורת המדינה לא יכולים לעצור אותם!".
לא רק קותי מור היה בכותרות, נכים רבים זועמים על שר הביטחון
אהוד ברק שאינו מפסיק את ההתעללות בנכי צה"ל. לטענת רבים, הבטחות שהוא הבטיח אינן מתממשות, או מופרות ברגל גסה. הלך הרוחות של נכי צה"ל כפי שאני מתרשם הוא רפורמה מיידית, לא רוצים טובות, לא רוצים חסדים, רוצים את מה שמגיע בזכות, רוצים עובדי אגף רגישים ועם אחריות אישית, זה כל הסיפור.
נכי צה"ל הם לב לבה של המדינה. זאת התרשמתי גם מחיילים שעברו במקום ההפגנה והזדעזעו. שניים מהם הגדילו לעשות ואמרו לי שבעקבות ההפגנה הם שוקלים להשתחרר מהצבא! "מה יקרה אם אנחנו ניפגע?", אמרו לי ובצדק, "גם אנחנו צפויים לגורל דומה? לא רוצים!".