מגיפת הקורונה תפחית את הצמיחה העולמית לפחות בחצי נקודת האחוז, וזו תסתכם השנה ב-2.4% בלבד לעומת תחזית ל-2.9% בנובמבר אשתקד. כך צופה (יום ב', 2.3.20) ארגון
OECD, בתחזית כלכלית מקיפה ראשונה של תוצאות הקורונה. עם זאת, הארגון צופה התאוששות בשנה הבאה, עם צמיחה עולמית של 3.3% לעומת תחזית קודמת ל-3% - אך יש להביא בחשבון שהיא תבוא מנקודת השוואה נמוכה יותר. בשנת 2019 הסתכמה הצמיחה ב-2.9%.
באופן טבעי, את הפגיעה הקשה ביותר צפויה לספוג סין, בה פרצה המגיפה: הצמיחה הצפויה לה היא 4.9% השנה (לעומת תחזית של 5.7% ולעומת 6.1% אשתקד). על-פי התחזית, המשק הסיני יצמח בשנה הבאה ב-6.4% (לעומת תחזית ל-5.5% בלבד). סין ממילא רושמת בשנים האחרונות האטה משמעותית בקצב הצמיחה, לאחר שנים רבות של צמיחה דו-ספרתית.
ארה"ב תרשום השנה צמיחה של 1.9% בלבד; התחזית הייתה 2%, והצמיחה אשתקד - 2.3%. קבוצת 20 המדינות הגדולות (G20) תרשום השנה צמיחה של 2.7%, לעומת 3.1% אשתקד ותחזית קודמת ל-3.2%. בשנה הבאה תהיה הצמיחה האמריקנית 2.1% (לעומת תחזית קודמת ל-2%), וב-G20 היא תגיע ל-3.5% (לעומת תחזית ל-3.3%).
OECD מדגיש, כי הקורונה מציבה בפני המשק העולמי את הסכנות הגדולות ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. מעבר להשלכות המיידיות הברורות - פגיעה קשה בתעשיה, בתיירות ובתעופה - הנגיף עלול להוביל להגבלות מתמשכות על תנועת בני אדם, מוצרים ושירותים, לירידה באמון הצרכנים ולהאטה בתפוקה.
התחזית המעודכנת של הארגון כוללת הן את התסריט האופטימי ביותר, בו התפשטות הנגיף תיבלם במהירות, והן את תסריט הדומינו בו ההשפעות הכלכליות מתגלגלות ממדינה למדינה. בשני המקרים, אומר OECD, חייבות הממשלות לפעול מיידית כדי להגביל את התפשטות המגיפה, להגן על בני אדם ועסקים מהשלכותיה, ולעודד את הביקושים הכלכליים. תחזיות הצמיחה שהובאו לעיל משקפות את התרחיש האופטימי ביותר, כאשר המשק העולמי ממילא נכנס לשנת 2020 במצב חלש יחסית לעומת השנים הקודמות.
בתרחיש הגרוע, בו הקורונה משפיעה משמעותית לא רק על אזור אסיה-פסיפיק אלא גם על המשקים המפותחים, הצמיחה העולמית תצנח השנה במחצית ותסתכם ב-1.5% בלבד - שיעור שהוא למעשה גידול אפסי בצמיחה לנפש (בהתחשב בריבוי הטבעי). על-פי תרחיש זה, צעדי המנע הרפואיים והפסימיות של הציבור, אף יובילו למיתון בחלק מן המשקים המובילים, ובהם גוש האירו ויפן.
התחזית האופטימית לגוש האירו היא ממילא צמיחה אפסית של 0.8% השנה, לעומת 1.2% אשתקד ותחזית קודמת ל-1.1% בלבד. גרמניה צפויה לצמוח לכל היותר ב-0.3%, בצרפת הצמיחה המירבית תהיה 0.9% ואילו איטליה תסבול מקיפאון. התחזית האופטימית ליפן היא צמיחה של 0.2% (שליש מהתחזית הקודמת ומהצמיחה אשתקד). בבריטניה צפויה צמיחה של לכל היותר 0.8% (לעומת תחזית ל-1% ו-1.4% אשתקד).
לדברי הארגון, יש לפעול בצורה גמישה על-מנת למנוע אובדן משרות והתרחבות של האבטלה. הוא קורא לממשלות להנהיג צעדים זמניים בתחומי המיסים והתקציב, דהיינו - להעניק הקלות מס ולהזרים כספים לענפים העיקריים הנפגעים מהקורונה, כגון תיירות, נסיעות, מכוניות ומוצרים אלקטרוניים. במדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר, על הממשלות להעמיד לרשות הבנקים אמצעים נזילים שיוכלו לסייע לחברות שנקלעו לקשיים. אם המגיפה תתפשט בצורה משמעותית ברחבי העולם, על מדינות G20 להוביל שיתוף פעולה תקציבי ופיסקלי בינלאומי כדי לבנות מחדש את האמון.
עוד אומר OECD, כי על הממשלות להבטיח שבידי מערכות הבריאות המקומיות יהיו האמצעים הדרושים כדי למנוע הידבקות בקורונה, וכדי לשמור על הכנסותיהם של מי שנפגעים מן המחלה. אם יתממש התרחיש הפסימי, יהיה על המדינות העשירות לתאם גם מדיניות בריאות גלובלית ולתמוך לשם כך במדינות העניות-יותר. ישראל חברה ב-OECD, אם כי המלצות הארגון אינן מחייבות את חברותיו.
הארגון מציין, כי אחרי מספר שנים של ריבית אפסית או קרובה לאפס ברוב המשקים החשובים, היכולת להשתמש בכלי זה כדי להגביר את הפעילות היא מוגבלת. עם זאת, הריבית הנמוכה והאינפלציה המצויה ברוב המדינות מתחת ליעד, מאפשרות לממשלות להזרים כספים ביתר קלות ובכך כאמור לסייע הן למערכות הבריאות והן למגזרים שנפגעים מן המגיפה.
