הדיון המתנהל בימים אלו על הגרעין האירני נובע מחשש גדול בעולם מן האייתוללות, שמהלכיהם אינם מובנים, צעדיהם אינם צפויים ושאינם סופרים קורבנות, לא שלהם ולא של אחרים, כפי שכבר למדנו ממלחמת אירן-עירק בשנות ה-80'. צירוף כזה של מאפיינים הפך את שליטי אירן לדמויות מוקצות מחמת פחד, שמרבית מנהיגי העולם אינם רוצים להופיע עימן בתצלום אחד.
השבוע עלה מפלס הפחד בעולם, כאשר סרבה אירן לקבל כלשונו את הסכם הפשרה שניסחו מדינות המערב בנושא העשרת האורניום האירני. על-פי הפשרה, אירן תשלח לרוסיה שלושה רבעים מהאורניום שכבר העשירה, כדי שזו - יחד עם צרפת - תביא את האורניום לדרגת העשרה של כ-20 אחוזים, כמו זו של דלק גרעיני לכורי חשמל ומחקר. הסברה הייתה, שאירן תקבל פשרה זו בשתי ידיים, שכן בכך תסיר מעליה את סכנת הסנקציות ובוודאי את הצעדים הצבאיים, תוך שהיא משאירה בידיה כמות משמעותית של אורניום ואת האפשרות להעשיר בהמשך בחשאי כמות בלתי מוגבלת שלו.
לאחר שפרשנים רבים במערב סתמו את הגולל על סנקציות ועל צעדים צבאיים, והחלו לפרסם מאמרים על אירן הגרעינית ועל דרכי ההתמודדות עמה, שוב שברו האירנים את בורסת ההערכות, סירבו לקבל את מסמך הפשרה של המערב ככתבו ודרשו להכניס בו כמה שינויים שיהפכו אותו לחסר משמעות. המערב - כמובן - אינו מסכים לכך, אך בינתיים איש אינו עושה דבר כדי להפעיל לחץ אמיתי על אירן. כולם פונים לוושינגטון כדי לראות מה יאמר ומה יעשה הנשיא אובמה, השרוי כיום בעיצומה של סידרת דיונים ארוכה ומתישה על המדיניות האמריקנית באפגניסטן. מבחינתו, התיק האירני מיותר לחלוטין בעת הזאת.
הסירוב האירני לקבל את הפשרה הביא את אובמה במבוכה. מאז שנבחר, לפני שנה בדיוק, הוא בנה את מדיניות החוץ שלו על הידברות, לא על לחצים, ובכמה הזדמנויות הביע את נכונותו לפתוח עם האירנים בדיאלוג, שתכליתו למנוע מהם לייצר פצצה גרעינית. בניגוד לו, האירנים משוכנעים שיש להם זכות מלאה לייצר פצצה גרעינית, בדיוק כמו שיש להודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית וישראל, שלטענתם מחזיקה ביותר מ-200 פצצות גרעין. אובמה מבין, שעמדות פתיחה כה רחוקות של דיאלוג מאיינות את הסיכוי להגיע להסכמה בהידברות, מבלי שצד אחד כופה את עמדתו על הצד האחר, ולכן נמנע מלהיכנס עם האירנים להידברות ישירה; שהרי כאשר זו תיכשל - האמריקנים עלולים למצוא את עצמם חייבים לנקוט צעד מעשי כלשהו נגד אירן, ולו כדי לגבות את הצהרותיו של אובמה, שאין לאפשר לאירן להשיג נשק גרעיני.
כך כלאו האירנים את אובמה בתוך סבך הצהרותיו בדבר רצונו להידבר עימם, במסגרת מחויבותו לפתוח דף חדש ונקי מאלימות עם העולם האיסלאמי (על-פי נאום קהיר), וכשאין ברצונו ואין ביכולתו לנקוט נגדם צעדים חריפים כמו סנקציות ופעולות צבאיות. אובמה נכנס למלכודת כאשר לא הבחין בסתירה שבין הצהרותיו החריפות נגד התגרענותה של אירן גרעינית לבין הצהרותיו בזכות הידברות מתוך עמדה של שוויון ופתיחות, למען פתרון בעיותיה של אמריקה עם העולם המוסלמי. אובמה גם לא צפה את התנגדותה של אירן לתוכנית, המותירה בידה את האפשרות להעשיר אורניום בלי ידיעת העולם, ומכאן מבוכתו. הוא יודע את מה שכל העולם יודע - שאירן גרעינית תטיל את העולם לתוך מהומה, תשים קץ להגמוניה המערבית בפוליטיקה הבינלאומית, ותעמיד בסכנה מתמדת את היציבות במדינות המפרץ ואת תעשיית הנפט. כל הצהרה של שליטי אירן גרעינית עלולה להקפיץ מעלה את מחירי הנפט, לערער את הכלכלה העולמית ולאפשר לאירן להטיל וטו על כל מהלך פוליטי וכלכלי שאינו מוצא חן בעיניה.
בנאומו האחרון בעצרת הכללית של האו"ם אמר נשיא אירן במפורש, שיש לארגן את המערכת הבינלאומית מחדש, שכן המצב הנוכחי מקנה עמדת בכורה למספר מדינות מערביות היושבות דרך קבע במועצת הביטחון וממנה מנהלות את העולם. כוונתו הייתה לכך שאירן זכאית גם היא למושב קבוע ולזכות וטו במועצת הביטחון.
תסריט זה מדיר שינה מעיניהם של מנהיגי אירופה, העלולים למצוא את עצמם נוכח דרישות אירניות בלתי אפשריות מבחינתם, ובראשן פתיחה לרווחה של שערי אירופה בפני מהגרים מוסלמים. כיום מחפשת המנהיגות האירופית דרכים לצמצום ההגירה האיסלאמית, ודרישה אירנית להרחבתה - תוך גיבוי בנשק גרעיני וטילים שבכוחם להטילו על כל מקום באירופה - מעבירה בהם רעד. אירן גם עלולה לדרוש שמדינות אירופה יסירו כל מגבלה על בניית מסגדים, לבוש נשים וחינוך איסלאמי - דרישה שהיענות לה תאיץ את תהליך האיסלאמיזציה של אירופה.
ישראל אינה פטורה מדאגה לנוכח אירן גרעינית, שכן זו תדרוש מהמערב לחדול מלתמוך בישראל, הן מבחינה ביטחונית, פוליטית וכלכלית, והן מבחינה אקדמית ותרבותית, ומסע החרמות נגד ישראל ימריא, רק כדי להפיס את דעתם של האירנים. הם אינם צריכים להשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל, די להם באיום בשימוש בו כדי לגרום למדינות העולם לנטוש את ישראל ולהקפיא את קשריהן עימה. כמה זמן תוכל ישראל לשרוד מבלי לייצא את תוצרתה לחו"ל ולייבא משם דלק? מה תעשה אם מדינות אירופה יאסרו - על-פי דרישת אירן - כניסת ישראלים אליהן או ייצוא חלקי חילוף של מכוניות מתוצרת אירופה לישראל? בעולם שבו אירן כופה את דעתה כמעצמה גרעינית, גם תסריטים כאלה אפשריים.
