כטוב ליבו ביין נהג הנאשם, שמעון בן עמי, ברכבו המסחרי ברחוב מאיר גרשון בירושלים, בדרכו לכיוון שדרות משה דיין. לפתע נסע ימינה ופגע בשבעה רכבים חונים.
איתרע מזלו של בן עמי ומאחוריו נסעה ניידת משטרה שעקבה אחריו מרגע שראו השוטרים, כדבריהם: רכב מסחרי שממש מרקד ומזגזג על הכביש. ההתנגשות ברכב החונה השביעי גרמה לעצירת נסיעת רכבו של בן עמי, ומיד כשנעצר הרכב ובן עמי הביט סביבו, נתקל מבטו במבטם של השוטרים שנעמדו מחוץ לרכבו.
השוטרים הבינו מיד מדוע קרה מה שקרה; ריח אלכוהול חריף עמד בפנים הרכב. בטרם יהיה לשוטרים מקום לסבור שאולי חרף ריח האלכוהול הנהג אינו שיכור - קידמם בן עמי בהתנהגות שיכורה פרועה, בתשובות שאינן קשורות לשאלות השוטרים, ומשהתבקש ללכת ישר – בהידוס שיכורים, מה שהסיר כל ספק (אם היה כזה בכלל) באשר לסיבות התאונה: בן עמי היה שיכור כלוט (כהדרת השופט את שכרותו של בן עמי). רמת האלכוהול שגילה ה"ינשוף" (מכשיר הנשיפות המשטרתי לבדיקת כמות האלכוהול המצויה בגופו של נהג) בליטר אוויר שנשף בן עמי עמדה על 800 מיקרוגרם. הכמות המותרת היא 240 מיקרוגרם לליטר אוויר...
בן עמי – כמובן – הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות שגרמה לתאונת דרכים. לא הועילו לו טיעוניו כי אכן - הוא שתה, אולי יותר ממה שהיה "צריך לשתות" (כהגדרתו), אבל לא כל-כך הרבה כפי שטענה התביעה, לא במידה כזו שהשפיעה על נהיגתו. אף את טענתו - כי הוא בכלל לא אשם בתאונה! אשם בה נהג רכב, שהנאשם אינו יודע את סוגו או את צבעו, שיצא במפתיע מחניה ופגע בו פגיעה שגרמה לשבר בהגה ובבלמים, מה שהוביל לאובדן שליטה על הרכב, ולתאונה – דחה בית המשפט, על הסף.
בטיעונים לגזר הדין ביקש סנגורו של הנאשם להקל עם גזר הדין. לדבריו, בן עמי בורך בכל המעלות הטובות כדלקמן: אדם שומר חוק ודין, בעל משפחה ואב לילדה שמחסורם עליו, טכנאי מחשבים העובד במקום קבוע ומסודר, אדם בן 45 שמעולם לא הסתבך בפלילים, נוהג מאז 1990 ועברו התעבורתי דל (למעט מקרה, חד-פעמי זה). מאחר שכך, יש להקל עימו שכן אין הוא, חלילה, מסוכן לציבור.
שופט בית המשפט לענייני תעבורה בירושלים, השופט אברהם טננבוים, דחה את טענות הסנגוריה. לדבריו, מי שנהג בשכרות ברחוב הומה אדם, כאשר הוא מסכן את הציבור, ולבסוף אף גרם לתאונה, אחד הוא דינו – לשבת מאחורי סורג ובריח. מדבריו:
"מה צריך להיות גזר דינו של שיכור שרמת שכרותו הייתה גבוהה וגרם לתאונת דרכים? והתשובה היא כי במקרים מעין אלו אין מנוס ממאסר, ומאסר בפועל בבית הסוהר ממש. מי שנוהג ברמת שכרות גבוהה וגורם לתאונת דרכים צריך לדעת כי סופו יהיה אחרי סורג ובריח. אין מדובר פה על נהג מסוכן, אלא על סכנה שהתממשה ובקלות יכלה להוביל לתוצאה קטלנית".
לאחר הטחת דברים אלה ועוד כיוצא בהם בבן עמי גזר עליו השופט 45 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שבעה חודשים למשך שלוש שנים, פסילת רישיון נהיגה למשך שלוש שנים ותשלום קנס בסך 3000 ש"ח.
