מחבל יהודי - טייטל (1)
בעשרת הדיברות לא נאמר לא תרצח יהודי, נאמר "לא תרצח": שום אדם ובשום תנאי, כי רצח הוא רצח, וטרור - מכל צד - הוא טרור. על כן, הכל רשאים לקרוא ליעקב טייטל, אם יורשע, מחבל, מחבל יהודי. כולם - חוץ מהתקשורת הישראלית. זו רשאית לצרף לשמו רק את התואר "פעיל", כפי שהיא קוראת למחבלים ולרוצחים ערבים: "פעיל חמאס", "פעיל ג'יהאד". מעולם לא שמעתם רדיו וטלוויזיה בישראל משמיעים את צירוף המלים "מחבל חמאס" או "מחבל ג'יהאד", וזאת מאותן הסיבות המחליאות, שמעולם לא ביטא קריין בתקשורת הישראלית את צמד המלים "הרוצח ברגותי", על משקל "הרוצח יגאל עמיר". תקשורת עוינת.
Made in U.S.A - טייטל (2)
רק הוסר איסור הפרסום, והתקשורת העוינת מצאה מיד את הגורמים והמניעים לפרשה: היחס הסלחני ל"מחתרת היהודית, 30 שנה לפני כן; עבריינות אידיאולוגית, סטייל יגאל עמיר; אי הפקת לקחים מרצח רבין; גיבוי פעולות אלימות ע"י רבנים ומנהיגים, והעיקר: ההתנחלויות כערוגה המצמיחה את העשבים השוטים.
אולם הפרשנים העוינים פסחו על היבט אחד, שמשקיף אוביקטיבי לא היה יכול שלא לראותו מיד, והוא הרקע האמריקני של החשוד: שירותו בחיל המרינס, תחילת פעילותו הרצחנית עוד כתייר, והעיקר - סגנון הפעולה המזכיר דפוסי התנהגות טיפוסיים לפנאטים אמריקנים, הזויים ומשוגעים לדבר אחד.
בארה"ב מושרשת מסורת עממית של שיגעון לנשק. הזכות לנשיאת נשק מובטחת בחוקה. אחזקת "אוסף" של רובים ואקדחים כמו הארסנל שנתגלה בביתו של טייטל לא הייתה עושה שם רושם רב.
ארבעה נשיאים אמריקנים נרצחו: לינקולן, גרפילד, מקינלי וקנדי, ויש המוסיפים עוד שלושה, שרשמית מתו מוות טבעי. היו 13 ניסיונות לרצוח נשיאים, וביניהם את פרנקלין רוזוולט, טרומן, ניקסון, פורד, קרטר, רייגן, בוש (האב והבן), קלינטון. אצל מרבית המתנקשים נתגלתה מזיגה תימהונית של נטייה לאלימות ו"אידיאולוגיה"- בגרוש. סגנונו של טייטל בנוסח "האבירים הקדושים של ה' ו'הדוב השחור', שהרג שני סדומאים" מתאים לתוך התמונה הזאת.
ה"יונא-בומבר", עילוי שבגיל 25 כבר היה עוזר לפרופסור למתמטיקה, התבודד בבקתה במונטנה ומשם שלח במשך 17 שנים 16 פצצות-מכתבים לאוניברסיטאות ולחברות תעופה, רצח 3 ופצע 23. אח"כ פרסם בגילוי דעת בניו-יורק-טיימס את "משנתו הפוליטית": נגד הגבלת חרות האדם ע"י ארגוני-על, פרי הטכנולוגיה המודרנית. לאיזה "ערוגות" היו משייכים אצלנו טירוף כזה? האיש נתפס רק לאחר שאחיו זיהה את סגנונו ונדון למאסר עולם. "Domestic Terrorist" כינה אותו ה-F.B.I : "מחבל ביתי", לא מחבל פוליטי. לא ניצלו תימהונות מופרעת לעשיית הון פוליטי מפלגתי.
טימותי מקוויי, חייל משוחרר מצטיין ממלחמת המפרץ, פוצץ את בניין הממשל הפדראלי באוקלהומה-סיטי (1995): 168 הרוגים (מהם 19 ילדים קטנים), 450 פצועים. הייתה לו התמכרות לכלי נשק והחזיק רובים אחדים ואקדח. לשם מה? "כדי לשמור על מלאי-חירום כאשר ארה"ב תתמוטט"... הוא גם כעס על חיסול כת "הדווידים" ע"י ה-FBI בוואקו-טכסס, וכיו"ב. "בתגובה" - ביצע את הטבח המזוויע.
לא הביע חרטה ועד ליום הוצאתו להורג (בגיל 33) טען שהוא מצטער רק על דבר אחד, שלא הצליח 'להשכיב' את הבניין כולו.
רוצחו של הנשיא מקינלי (1901) פטפט שטויות אנרכיסטיות. גם בקרב התנועה למען איסור הפלות נמצאו מטורפים שרצחו רופאים. האם לכל אלה מגיע סיווג כבד-ראש "אידיאולוגי-פוליטי", או - פשוט - צו אשפוז באגף הסגור?
מי שבאמת ובתמים מחפש פרופיל אופייני למעשים המיוחסים לטייטל ולא קרניים לנגח בהם את הימין בישראל, ימצא אותו בבית גידולו של האיש מעבר לים ולא אצל רבנים או מנהיגי מתנחלים כאן.
