רו"ח רוני תירושי הואשם על-ידי הפרקליטות כי לאחר ששותפו למשרד רואי החשבון "תירושי אבן ושות'", שלמה אבן, מסר לו מידע פנימי על עסקה רווחית ביותר שעתידה חברת רוזבאד, לה העניק משרדם שירותי חשבונאות, לבצע, הוא רכש כמות ניכרת של מניות החברה.
בזאת, לדברי הפרקליטות, ביצע תירושי עבירת שימוש במידע פנים בניגוד לסעיף 52 ג' לחוק ניירות ערך הקובע כי אם "איש פנים" – אורגן, בחברה, בעל מניות עיקרי בחברה או מי שלו קשרים מיוחדים עם החברה - השתמש ב"מידע פנים" – מידע שעדיין לא פורסם לציבור הרחב על מהלך של חברה ציבורית שעתיד להשפיע בצורה ניכרת על שווי מניותיה, שהגיע לאורגן בחברה, לבעל מניות או לאיש שלו קשרים מיוחדים עם החברה המקשרים אותו למידע פנימי – דינו מאסר חמש שנים.
הפרשיה החלה כאשר שלמה אבן, שותפו של תירושי, נכח בישיבת דירקטוריון של חברת אלון, בה תיאר איש העסקים דודי ויסמן, דירקטור ויו"ר בחברת רוזבאד, בפני הדירקטוריון את העסקה המתרקמת לפיה חברת אלון תמכור לחברת רוזבאד את כל מניותיה בחברת אלון קפיטול. לאחר הישיבה אמר ויסמן לאבן, כי להערכתו, עתידה רוזבאד להרוויח מהעסקה כמאה אלף שקלים.
אבן סיפר את הדברים לתירושי, שאצה דרכו לקנות מניות של חברת רוזבאד בסך 105,000 ש"ח. משהחלה העסקה לרקום עור וגידים רכש תירושי עוד מניות, ולאחר מכן מכרן ברווח של 26,476, רווח שנבע מזינוק ערך מניות החברה בשיעור של יותר מ-22% עקב פרסום העסקה המתרקמת.
בית משפט השלום בת"א הרשיע את תירושי וגזר עליו שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 30,000 ש"ח. המדינה ערערה למחוזי בשל העונש הקל מדי, לטענתה. תירושי ערער על הרשעתו.
שופט וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, זאב המר, זיכה את תירושי. לדבריו, "איש פנים העושה שימוש במידע פנים", לפי הגדרת חוק ניירות ערך, הוא אורגן, בעל מניות או מי שקשריו עם החברה הובילו אותו לגילוי המידע הפנימי בו נעשה שימוש.
לא ניתן, כך השופט המר, לאמר כי תירושי - שקיבל מידע מאבן, שקיבל מידע מויסמן ששח את דבריו כבדרך אגב, וזאת בשל שרשרת של יחסים אישיים - הוא, כדברי הפרקליטות, "איש פנים שעשה שימוש במידע פנים". הרכב השופטים קיבל את דברי השופט המר וזיכה את תירושי.
