חודשים אחדים לפני הבחירות, כאשר עתידך הפוליטי היה לוט בערפל, הצהרת שאחרי הבחירות תיזום חקירה מחודשת של רצח רבין.
ערב פסטיבל ההסתה השנתי ע"ש יצחק רבין יצא ד"ר
רון בריימן - בתוארו כדובר "התקווה" - בהודעה פומבית אמיצה, כלהלן: "מפלגת התקווה קוראת לראש הממשלה נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית לחשיפת האמת הכואבת ולטיהור האווירה". מן הסתם, הסתמך ד"ר בריימן על הצהרתך דלעיל, מפני שיומיים אחריו אמרת בראיון לערוץ 7 שהנושא לא נדון במוסדות המפלגה. בכל אופן, כל השומע את המשפט "התקוה קוראת לראש הממשלה נתניהו...", יכול להבין מכך שהמפלגה תדרוש מראש הממשלה ומהכנסת, באמצעות הח"כ שלה, להקים ועדת חקירה.
אלא שאתה "השתפנת". באותו ראיון אמרת ש"תשמח" אם תוקם ועדה כזו, אבל שלא תנקוט שום יוזמה בעניין. נכון שזו תפנית חדה ביחס לעמדתך מלפני שנה, אבל נכון לא פחות ש"רק חמור לא משנה את דעתו". העובדה שהנושא לא נדון במוסדות "התקווה" אומר דרשני לא רק לגופו, אלא לגבי התנהלותה הפוליטית של המפלגה בכלל, אבל גם בזאת לא אדון הפעם. את עלבוני כאחד ממייסדי "התקווה" אני בא לתבוע מידיך היום, מפני שההנמקה שבחרת להצמיד לתפנית הזו באותו ראיון בערוץ 7 מעליבה אותי עד עמקי נשמתי.
"אשמח אם תהיה ועדה שכזו, אבל לא אירתם להקמתה, כי להערכתי לא תהיה תמיכה ממשלתית למהלך וזה יהיה בזבוז זמן", אמרת.
אני מסיק מכך:
(א) כאשר התבצרת בשא-נור ביום המר והנמהר ההוא, הערכת שכן תהיה למאבקך תמיכה ממשלתית.
(ב) גם כאשר יצאת לצעדה ממטולה עד אילת, כהתרסה נגד ההינתקות, הערכת שממשלת שרון כן תתמוך במאבקך ותבטל את ההינתקות.
(ג) הערכת שהממשלה ההיא כן תתמוך בתביעתך מאזרחי ישראל (אותה הבעת בפני אלפי אנשים באלי-סיני ובחומש), לפתוח במרי אזרחי כדי לסכל את ההינתקות.
באמת, אריה, ממתי נקבעת עמדתו של מנהיג פוליטי בכלל, ובאופוזיציה בפרט, על-פי סיכוייה לזכות בתמיכת הממשלה? כשחברך הגיבור גירט וילדרס יצר את "פיטנה", הוא עשה זאת משום שחשב שממשלת הולנד תתייצב מאחורי הסרט או כהתרסה, בשליחות בוחריו, נגד מדיניותה? המנהיגות והמוסריות שאתה מגלה כאן מזכירות לי את אלו של
שאול מופז ("בית לא עוזבים") ערב התפלגות קדימה מהליכוד: שניכם שותפים להוטנטוטיזציה גם של הפוליטיקה וגם של המוסר.
אתה כנראה חושב שחברי "התקווה" וקוראי ערוץ 7 הם אידיוטים, ולכן אמנע מלדון בסתירה מניה-וביה שיש בדבריך בראיון בעניין "תיאוריות קונספירציה". אומר רק זאת: בידי "הוועדה על-שם אדיר זיק ז"ל לחקר רצח רבין" אסופת ממצאים עובדתיים, פרי מחקר שקדני בן 12 שנים, והכל על חשבון זמנם וכספם האישיים של חבריה. הוועדה אינה מצביעה לכיוונו של איש ולכן היא איננה יכולה להיות מושא ל"אלרגיה לתיאוריות קונספירציה" אותה ציינת בראיון: ממצאיה "רק" שוללים את האפשרות שעמיר הוא הרוצח.
אכן, אריה, ה"ואידך זיל גמור" של הוועדה איננו מכוון לפוליטיקאים פחדנים, ולכן גם אתה וגם דיכטר מפנים את גבכם אל מגש הכסף שהוועדה מגישה לכם תוך כדי שאתם ממלמלים תירוצים המביישים אתכם הרבה לפני שהם מביישים אותנו, בוחריכם.
אני נעלב עד עמקי נשמתי מפני שנכזבה אמונתי שאתה פוליטיקאי מזן אחר: אתה לא יותר אמיץ מהם, כמותם אתה "לא סופר" את הטמבלים שהולכים אחריך וכמותם העמדת, בראשית הדרך, פנים שזה לא כך. וכן, כמותם - התעייפת מלתחזק את מסכת הצביעות, זו המגלה בנשירתה את פרצופכם האמיתי. כשייסדנו את "התקווה" אמרו לי חברים בימין שכך יהיה, ש"הכל סידור עבודה של אריה בשביל אריה": היום אני מוצא עצמי נעלב מגיחוכי ה"אמרתי לך" שלהם, ועוד יותר אני נעלב מסניטות חבריי משמאל בנוסח "תראה את המנהיג שלך, האריה המצייץ".
לפני ועידת המפלגה התגלעה בינינו מחלוקת קשה בעניין כללי המשחק הפוליטי שקבעת לה. אחרי הוועידה טענו אחדים מהחברים שנכשלו בבחירות שאתה מושחת. אני הייתי זה שיצא להגנתך מפני שידעתי מה מניע אותם: הם נכשלו במשחק שאת כלליו קיבלו מידיך כשחשבו שיצליחו במשחק. יש בהם המחרימים אותי עד עצם היום הזה על שהטחתי בפניהם את צביעותם, אך אינני מתחרט מפני שלמיטב ידיעתי, האמת היא שאינך מושחת. מאותו מקום אני חייב את האמת גם לעצמי: מי שחשבתי שהוא מנהיג אמיץ - הוא לא מנהיג ולא אמיץ, ואני מתבייש עד עמקי נשמתי על שנואלתי להאמין בו. אני מניח ומקווה שלאור עברנו המשותף אתה יודע שהדברים הקשים הללו אינם ממקום של חשבון אישי: אין בינינו כזה, וכל מה שיש לי הם אכזבה ועלבון קשים משיקול הדעת המוטעה שלי שגרם לי להאמין לך ובך, וגם צער עמוק על הזמן והאנרגיה הכל-כך יקרים שבזבזתי על "התקווה", דהיינו - עליך.
בין פרסום דבריו של ד"ר בריימן לפרסום אלה שלך חלפו כשתי יממות, ואני תוהה אם בתוך פרק הזמן הזה השמיע מישהו באוזניך את המילה "אנתרקס". ובכן דע: מאוימים גם חברי "הוועדה שם אדיר זיק ז"ל לחקר רצח רבין" וגם אחרים העוסקים בנושא. לרובם יש - אישית - הרבה מה להפסיד ומעט מאוד להרוויח מהעיסוק בו. אתה, לעומתם, שולח את דיכטר לתמוך ביוזמה שהוועדה הזו שוקדת לקדם בעוד אתה מוחא כפיים מהיציע. זו מנהיגות של "לפניי", לא של "אחריי" ולכן גופה של "התקווה" מקרטע אל אובדנו אחרי שנשמתה ניטלה מזמן, כאשר קיבלה בוועידתה תקנון עיוועים, זהה לזה שמחק את "מולדת": כצל'ה ומרזל עוד "יעשו לך בית ספר", מפני שאחריהם צועדים לגיונות, בעוד שמאחוריך יש רק צללים.
