הויכוח סביב פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה חרג יותר מפעם למחוזות בלתי ענייניים, לעתים אישיים, ובוודאי פוליטיים. ויכוח אגרסיבי זה, גם אם הוא מתנהל בלשון קטיפה, ברמיזות, ובהדלפות "מקורבים", פוגע לכשעצמו במטרה המוצהרת של שני הצדדים לו - חיזוק שלטון החוק.
אלא שדבר אחד נותר לא ברור - אם אין מחלוקת שקיום החוק בישראל, והסטנדרטים האכיפתיים שצריכים לחול על השלטון, ראויים להישאר אחידים ועקביים, מדוע נדרש פיצול תפקיד אכיפת המשפט על אזרחי המדינה ומוסדותיה לשניים (ואולי שלושה) פונקציונרים שונים?
אם מסכימים כי הקו המשפטי צריך להישאר אחיד ועקבי, מדוע לא ליישם מודל ניהולי נכון שבראשו עומד אדם אחד אשר למרותו הבלעדית סרים גם היועצים המשפטיים לפעילות הממשלה ומשרדיה, וגם אגפי התביעה והאכיפה במשטרה ובפרקליטות?
אין ספק אמיתי כי פיצול תפקיד היועץ המשפטי יביא כמעט בהכרח להתנגשויות בין הפונקציונרים השונים. ניטול כמה דוגמאות:
בנייה לא חוקית - כזו שקיימת ביישובים ביו"ש, בישובי בדואיים בנגב, במפעלים וגם בשכונות יוקרה. ראש התביעה והאכיפה במנגנון מפוצל יהיה מחויב להריסתה באופן שווה ותכליתי.
מאידך, יועץ משפטי מטעם הממשלה עשוי לסבור שבסדר העדיפויות יש להעדיף דחייה של הריסה בחלק מהמקרים - אולי לקראת הסדר מדיני עתידי, ואולי לקראת הכרה בכפר בדואי בלתי מוכר. ההתנגשות בין שני פונקציונרים בנושא כה טריוויאלי תהא כמעט בלתי נמנעת.
ניטול דוגמה של הפרטה של בנק. על שר אוצר לשעבר (נקרא לו א') נטען כי רצה להטות מכרז למכירת בנק, אך נמנע מלעשות כן לאחר שהובהר לו האיסור שבדבר. אילו היה יושב לצדו באותה עת יועץ משפטי שמדיניות האכיפה איננה נר לרגליו, ייתכן שפעולותיו (או פעולות חלופיות מרוככות יותר שהיה נוקט בעצת יועציו) היו מקבלות הכשר משפטי של יועציו - דבר שהיה מוביל לבסוף להגשת כתב אישום נגדו. לא ייתכן מצב שבו שר מקיים את עצת הייעוץ המשפטי, אך "תמורתו" היא כתב אישום. לא ניתן לדרוש משר במצב כזה לצפות בעצמו אם העצות המשפטיות שקיבל יעמדו במבחן מגנוני אכיפת החוק.
לאזרח בישראל מותר לעשות הכל למעט מה שנאסר עליו מפורשות בחוק. למדינה מאידך, אסור לעשות דבר למעט מה שהותר לה מפורשות בחוק. מתחם ההתנהגות הנורמטיבי של אזרחים ותאגידים פרטיים הוא רחב במידה משמעותית ממתחם ההתנהגות הראוי לרשויות המדינה. על מדינה חלות חובות מוגברות של הגינות, שקיפות, סבירות וריסון - גם בפעילות שוטפת וגם באכיפת החוק. יועץ לממשלה חייב לייעץ לה לנקוט מדיניות המתאימה למדינה ולמדיניות האכיפה שלה. המרקם המשפטי העדין שבין התנהלות ראויה של השלטון מול אזרחיו, לבין התנהלות האזרח מול השלטון, אסור שיהפוך למוקד חיכוך אפשרי בין שני יועצים מפוצלים.
