שתי סוגיות מרכזיות עומדות לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בנוגע לחזרה לשגרה של מסגרת החינוך של ילדים בגילי גן וכיתות בתי ספר יסודי - רמת ההידבקות בקרב ילדים קטנים ובאיזו מידה ילדים שחלו מדביקים אנשים הבאים עמם במגע (ילדים אחרים בגילים שונים, הורים או זרים מבוגרים).
במסמך שהוכן על-ידי מספר אנשי צוות של האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת בן-גוריון - עליו חתומים אפידמיולוגים מומחים למחלות זיהומיות, דמוגרפים וסטטיסטיקאים, ביניהם פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה שמוביל את המחקר לגבי התרופה האנטי-ויראלית אביגן ויעילותה בטיפול בחולי הקורונה, וחמישה חוקרים מובילים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית - קובע כי אין הצדקה ממשית לסגירה מוחלטת של בתי הספר, גנים, מעונות היום והמשפחתונים לצורך הגנה בריאותם של הילדים והגנה על בריאותם של יתר חלקי האוכלוסייה.
במסמך שלהם מצביעים המומחים כי המידע שזורם ממגוון מדינות מצביע על כך שהאיום על בריאותם של ילדים הוא קטן מאוד, וכי מהנתונים שנאספו עד כה עולה כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים מגיל שנה ועד 10 שנים הוא נמוך גם כאשר בתי ספר נשארו פתוחים. כך, בישראל, נתוני תחלואה המעודכנים ל-15 באפריל מצביעים על כך שילדים חולים מהווים 5% בלבד מכלל החולים, ונתון זה נכון גם לכלל החולים וגם לחולים במוקד התפרצות ידוע (4.9% באופן כללי, ו- 5.4% בבני ברק). כמו-כן, על סמך הדיווחים במדינות שונות, שיעור התמותה בקרב ילדים הוא נמוך ביותר וקרוב לאפסי - באיטליה יוחס מקרה מוות אחד מתוך 19,508 מתים לילד בקבוצת הגיל 19-0 (ויתכן שמדובר בתמותת תינוק בשל סיבה שאינה קשורה לנגיף הקורונה), בעוד בספרד, מתוך 10,793 מקרי המוות שנרשמו, אחד יוחס לילד בגיל 9-0 כשגם במקרה זה לא ברור אם מדובר בתמותת תינוק בלי קשר לקורונה.
בנוגע לתרומת סגירת בתי ספר למצב הבריאות של יתר חלקי האוכלוסייה, אין עדויות לכך שילדים הם מאגר ההדבקה המשמעותי ל-covid-19, לא כל שכן שהם "מדביקי-על" כפי שנטען על-ידי פרשנים רבים בעת האחרונה. חלקם של הילדים באוכלוסיית ישראל גדול, ולמרות זאת עד היום לא נרשם מוקד הדבקה בכלל המסגרות החינוכיות בישראל לפני סגירתם. זאת ועוד, החוקרים מציינים במסמך את המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי "The Lancet", שסקר מגוון מחקרים שבדקו את יעילות סגירת בתי ספר כאמצעי לצמצום המגפה והגיע למסקנה כי שצעד זה מוערך כמפחית את שיעור התמותה מהנגיף באוכלוסייה הכללית לכל היותר ב-4-2 אחוז.
במציאות הנוכחית בישראל, פתיחת גנים ובתי ספר לילדים עד גיל 9 צריכה להיעשות, לטענת המומחים, בצורה זהירה תוך שימוש באמצעי ריחוק חברתי, באזורים שאינם מוקדי התפרצות ושתלווה בניטור קפדני של תחלואה של הילדים, הוריהם ומוריהם. פתיחת אותם מוסדות לימוד חייבת להיעשות לדעתם תוך נקיטת אמצעים שונים בתקופה הראשונה, כמו מדידת חום שגרתית במהלך יום הלימודים, חבישת מסכות, הקפדה יתרה על היגיינה והסבר על חשיבותה, למידה במשמרות (שבוע-שבוע, בשעות שונות וכדומה) או פיצול הכיתות לכיתות הריקות כדי להגדיל את המרחק בין הילדים. "מכך יתחייבו גם שינויים בהתנהגות בקרב צוות בתי הספר.. אך ההכבדה על השגרה תהיה קטנה בהרבה מההכבדה הכרוכה בהמשך המדיניות הנוכחית", מציינים החוקרים במסמך ומוסיפים כי "יש לציין, כי בשלב זה ראוי שהריחוק החברתי בין נכדים וסבים וסבתות יישאר בעינו מפאת הסיכון הגבוה המאפיין את הגיל המבוגר".
