מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת. 72 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 40 שהתנגדו. ההצעה תוחזר לוועדה המיוחדת שהוקמה לדיון בהצעת החוק, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. בעד הצעת החוק הצביעו: אבוטבול, אוחנה, אזולאי, אלקין, אמסלם, אקוניס, ארבל, ארדן, אשכנזי, אשר, ביטון, ביטן, בן צור, ברק, ברקת, מאי גולן, גינזבורג, גלנט, גמליאל, גנץ, גפני, עוזי דיין, דיכטר, דרעי, האוזר, הנגבי, הנדל, השכל, מיקי זוהר, זמיר, חוטובלי, חיימוביץ, טסלר, טרופר, יברקן, ינקלביץ', אלי כהן, יצחק כהן, מירב כהן, אופיר כץ, חיים כץ, ישראל כ"ץ, אבקסיס, לוין, ליצמן, מולא, מלכיאלי, מקלב, מרגי, נהרי, ניסנקורן, נתניהו, סער, עטיה, פלוסקוב, פורוש, עמיר פרץ, פרקש הכהן, קיש, קרעי, רגב, שאשה ביטון, שוסטר, שטייניץ, קטי שטרית, יזהר שי, מיכל שיר, שמולי, שפע, תמנו שטה, אדלשטיין, אייכלר. נגד: שחאדה, אבידר, אלהרר, אלחרומי, בן ברק, ברביבאי, גבארין, גולן, הורביץ, זנדברג, חטיב יאסין, טאהה, טופורובסקי, טיבי, יזבק, יעלון, מאיר כהן, מריח, כסיף, מיקי לוי, לפיד, מלינובסקי, סאלח, סגלוביץ, סובה, סעדי, עבאס, עודה, עמאר, ג'באר עסאקלה, פורר, פרומן, קוז'ינוב, קושניר, רול, רזבוזוב, שחאדה, אלעזר שטרן, שלח, תומא סלימאן. לא היו נוכחים בהצבעה: בנט, כהנא, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי, סופר, סמוטריץ, רפי פרץ, איילת שקד. יוזם ההצעה ח"כ איתן גינזבורג הציג את ההצעה ואמר: "אנחנו נמצאים בימים של משבר בריאותי חמור שישראל לא ראתה כמותו בעבר, שהוביל גם למשבר כלכלי עמוק, תוך כדי שאנחנו בעיצומו של משבר פוליטי חסר תקדים. ישראל מצויה מעל שנה במצב של קיפאון שלטוני אחרי 3 מערכות בחירות ושתי כנסות שלא הצליחו להקים ממשלה. בעקבות תוצאות הבחירות ללא הכרעה פוליטית ברורה שלא מאפשרת הרכבת ממשלה באופנים אותם הכרנו עד היום אין מנוס מהקמתה של ממשלה במתווה של רוטציה, ממשלה שוויונית. אנחנו לא פוגעים או מבטלים את ההסדר המשטרי הקיים אנחנו כן מבקשים להוסיף פרק נוסף להסדר הקיים שמעגנת עקרונות הקמתה של ממשלת רוטציה. אנחנו בעיקר מייצרים יציבות שלטונית שכל כך חסרה לנו ובתוכה מערכת איזונים ובלמים פנימית, במצב של תפיסות עולם ערכיות שונות בין גושים פוליטיים במדינת ישראל. השלטון הדמוקרטי בישראל כמובן נשאר על-כנו והוא אפילו יתחזק. תוצאות הבחירות ישתקפו בצורה מיטבית בממשלה והעיקרון הייצוגי יובא יבוא לידי ביטוי יותר מאי פעם. שמעתי טענות רבות של האופוזיציה או של אלה שמתנגדים להגבלת כהונתה של הכנסת, הן נגועות בצביעות מכיוון שאם נבדוק באמת, אפילו היום בכנסת הנוכחית אנחנו נמצא חברי כנסת שהגישו ביום כינונה של הכנסת הזאת הצעות חוק לפיזור הכנסת." ח"כ איילת שקד: שריון של חוק ברוב של 61 הינו למעשה דרישה שתבטיח שרק אם רובם של מייצגי הציבור מעוניינים בשינוי באופן אקטיבי השינוי יתבצע. לעומת זאת שריון ברוב גבוה יותר שולל מרובו של הציבור את היכולת לקבוע את החקיקה. השופט חשין צפה את הסיטואציה הזו כבר לפני 25 שנה והוא עסק בסוגיה הזו במפורש בפסק הדין בעניין בנק המזרחי דבריו אז יפים גם להיום "חוק מעין זה בהעדר חוקה של אמת אני רואה בו סכנה אמיתית וקרובה לדמוקרטיה בישראל גם להלכה גם למעשה." אני אומרת לחברי הכנסת של כחול לבן, אני מקווה מה שלפחות לשופט חשין הקשבתם, אין דבר כזה לא היה דבר כזה בכנסת ישראל שמשריינים חוק ב-75 חברי כנסת ומשריינים את השריון. אתם למעשה מאפשרים בעתיד למיעוט לשלוט על הרוב. ח"כ אביגדור ליברמן: "בקואליציה הזאת יש רק גועליציה, אין שום דבר, אין עקרונות, אין ישראל לפני הכל, כלום, רק ג'ובים ותעסוקה לכחול-לבן. אתם עשיתם הסכם בזוי שלמעשה יש לכם מקסימום ג'ובים ומינימום של השפעה. אתם מרבים לדבר על משבר הקורונה ואתם מייצרים פה באמת הוצאה בלתי סבירה של יותר ממיליארד שקל, מעולם זה לא היה. קחו מדינות דומות למדינת ישראל, כמה שרים יש בה ממשלת אוסטריה 11 שרים, כמה יש בממשלת צרפת כולל הנשיא 17 שרים זה כל הסיפור. אני שומע פה בכלל דבר חדש, ליצמן לא מנהל בכלל משא-ומתן קואליציוני, הוא מודיע לראש ממשלה שהוא לא היה שר הבריאות הוא רצה להיות שר השיכון. ולא רק שר השיכון הוא רוצה גם את רמ"י רשות מנהל מקרקעי ישראל, הוא רוצה גם את ועדות התכנון.עכשיו תסתכלו מה מייצרים לנו, אז יש לנו את ליצמן במשרד השיכון, יש לנו את אריה דרעי במשרד הפנים ויש לנו את פני בוועדת הכספים. מה זה אומר מה זה אומר לגבי דיור בר-השגה קודם כל לאותם זוגות צעירים ששירתו בצבא, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מיסים? זה אומר שהחלום הזה שהוא דיור בר-השגה הולך ומתרחק." ח"כ יאיר לפיד: שמעתי את ההסברים שבגלל צוק העיתים ומשבר הקורונה נכתב ההסכם הזה. יש טיפה בעיה - אני מכיר את ההסכם הזה והוא נכתב בספטמבר ואז לא הייתה קורונה. יותר מזה, אנחנו שילמנו לאבי ליכט כדי שהוא יכתוב את זה ואנחנו הצלחנו לפסול את זה כי אני אמרתי שלא נכנסים מתחת לראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. וכך נכתב בתשובה של כחול לבן לבג"ץ - סעיף 91 - "בתקופת החירום בו נמצאת מדינת ישראל, מבקשים הצדדים כי הממשלה תמקד את כל משאביה לצורך מאבק במשבר הבריאותי, כלכלי, חברתי, ולא תפזר את משאביה על דברים אחרים למעט אם נדרש הדבר". כל משאביה, 36 שרים ו 16 סגני שרים, כל משאביה, זה המשאבים שהם צריכים, 900 מיליון שקל שזה יעלה, אני כבר לא מדבר על זה שמקימים פה מפלצת ביורוקרטית שתמשיך להתעלל בעסקים הקטנים." ההצעה מבקשת לקבוע הסדר משטרי חדש שלפיו ממשלה יכול שתהיה ממשלת חילופים (ממשלת רוטציה), שהיא ממשלה שמכהנים בה ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי. במחצית הראשונה של כהונת ממשלת החילופים יכהן כראש הממשלה חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה, ובמחצית השנייה - מי שבמחצית הראשונה של הכהונה כיהן כראש ממשלה חלופי. מי שכיהן כבר כראש הממשלה במחצית הראשונה של כהונת הממשלה והוחלף - יכהן במחצית השנייה כראש הממשלה החלופי. מוצע לקבוע כי הכנסת תהיה רשאית להביע אמון בממשלה כממשלת חילופים, וראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יצהירו כבר במועד כינון הממשלה הצהרת אמונים הן כראש ממשלה והן כראש ממשלה חלופי. עוד מוצע לקבוע כי כבר במועד כינון הממשלה תתייצב הממשלה לפני הכנסת ותודיע על זהות ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי ועל המועד הנקוב שבו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יתחלפו. החילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי יתבצעו מייד בהגיע המועד הנקוב, ללא צורך בקבלת אמון הכנסת מחדש או בהצהרת אמונים נוספת, ולא יראו חילופים אלה כהתפטרות הממשלה, כהתפטרות ראש הממשלה, כהתפטרות ראש הממשלה החלופי או ככינון ממשלה חדשה. מוצע לקבוע כי שרים וסגני שרים בממשלת חילופים יחולקו לשתי קבוצות: קבוצת שרים וסגני שרים שהם בעלי זיקה לראש הממשלה וקבוצת שרים וסגני שרים שהם בעלי זיקה לראש הממשלה החלופי. מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה זהה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי, ואם אין זהות כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שיבטיח שוויון בכוח ההצבעה של שתי קבוצות השרים בממשלה ובוועדותיה. על-פי המוצע, כבר בעת מינוים תודיע הממשלה על זיקתו של השר או סגן השר לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. עוד מוצע לקבוע כי ראש הממשלה יוכל לפטר רק שרים וסגני שרים שהם בעלי זיקה אליו, וככל שירצה לפטר שרים שהם בעלי זיקה לראש הממשלה החלופי, הוא יצטרך לקבל את הסכמתו לכך. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי נוכח המשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל עקב התפשטות נגיף הקורונה ועקב המשבר החוקתי שאליו נקלעה מדינת ישראל מאז קבלת החוק להתפזרות הכנסת העשרים, שהוביל לשלוש מערכות בחירות רצופות, נחתם הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית. כדי לאפשר הקמת ממשלה וכדי למנוע ולקצר משברים דומים בעתיד, מוצעים תיקונים בחוק־יסוד: הממשלה ובחוק־יסוד: הכנסת.