לכבוד:
שר הפנים ח"כ אלי ישי
מכובדי!
עקבתי והזדעזעתי לשמוע על מאבק החקלאים בערבה בנושא עובדים זרים.
אני מבקש אדוני השר לספר לך על אנשים שאני לא מכיר אישית אך אני מכיר את פועלם.
אנשי הערבה הם חלוצים, מיישבי חבל ארץ נידח, מפריחים את השממה בחממות פורחות, מכניסים מיליוני דולרים מטבע זר לקופת המדינה והועלו את קרנה של ישראל בגלל איכות הפירות והירקות שהם מגדלים.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על פן אחר של אנשי הערבה.
אני מבקש לספר לך אדוני השר איך בפסח ובראש השנה, כל ישובי הערבה מתארגנים (ללא שום פנייה) ושולחים עשרות טונות של ירקות ופירות לקמחא דפסחא, לחלוקה למשפחות נזקקות.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על ילדי עין יהב שהגיעו להכין חבילות כדי שידעו וילמדו שיש את האדם האחר שזקוק לעזרה.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על נשות פארן שמתארגנות כל חג כמו שעון שוויצרי להכין חבילות מלאות כל טוב לטובת הנזקקים.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על נשות חצבה שאוספים פריטים ומוכרים אחד לשני כדי להעביר את הכסף למשפחות נזקקות.
אני מבקש לספר לך אדוני השר איך חקלאי ממושב עידן קטף מאות ק"ג של רימונים בראש השנה האחרון ושלח אותם למשפחות.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על חקלאים שמפרישים מעשר לאדם האחר.
אני מבקש לספר לך אדוני השר על עשרות חקלאים שפנו אלי ומבקשים עובדים בני דימונה והסביבה.
אני יכול להמשיך ולספר לך אדוני השר על פעילותם של חקלאי הערבה ואף לכתוב ספר ולעטר אותו בעשרות תמונות של משאיות עמוסי ירקות ופירות שהם שולחים לנזקק.
אדוני השר,
הם לא עושים את זה כדי ליחצ"ן את עצמם.
הם לא עושים את זה כדי לזכות בכותרת בעיתון.
הם לא עושים את זה כדי לקבל מכתב תודה.
הם לא עושים את זה כדי לקבל קבלה ועליה יזדכו במס.
הם עושים את זה כי איכפת להם, כי הם אוהבים את הארץ, כי ילדיהם מגויסים ליחידות מובחרות. הם מתיישבי ארץ ישראל האמיתית הם מקיימים את הפסוק שלצערי הרבה אנשים שכחו: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי פתוח תפתח את ידיך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו. (דברים טו', ז-ח).
בוא אדוני השר ושלח את עוזרך לעבוד יום אחד בערבה, אני מוכן להתלוות אליו ותראה שתנאי העבודה קשים ובלתי נסבלים.
אני פונה אליך אדוני השר בתחינה, עזור להם כדי שימשיכו לעזור לנו.