עם כניסתכם לדירה חדשה, בוודאי תרצו לציידה במיטב מכשירי החשמל: מקרר, תנור, מזגן, מדיח כלים, מערבל וכיוצא באלה. אולי לא ידעתם, אך את השאיפה הנפוצה הזאת הפך לאחרונה משרד התשתיות לספין מחשמל.
כידוע, הצרכן הישראלי ניצב נבוך מול שפע מכשירי החשמל הביתיים המוצעים בשוק, ואינו יודע כיצד לבחור מכשיר העולה בקנה אחד עם המהפכה הירוקה. אך לא אלמן ישראל. משרד התשתיות נחלץ לעזרה, הושיב על המדוכה צוות של מומחים, ואלה הולידו במזל טוב קובץ תקנות, שיסדירו את האופן שבו תפעילו את המערבל, את המדיח או את מייבש השער. תקנות אלו, אשר אושרו לאחרונה על-ידי הכנסת וייכנסו לתוקף במארס 2010, יחייבו את כל מוצרי החשמל הביתיים לעמוד בתקן של חיסכון באנרגיה. מאותה עת כבר תדעו לא לשגות ברכישת מוצרים "זוללי חשמל".
כידוע, אי-אפשר לקרר מזון במקרר ללא חשמל, והדבר נכון גם בעניין הפעלת מדיח הכלים, תנור האפייה ומייבש הכביסה. אפשר לחסוך ואט פה, ואט שם, אבל אי-אפשר לכבס במכונת כביסה ולא לצרוך חשמל. החיסכון, אם בכלל, לא יהיה משמעותי במיוחד, ולא יהיה גדול בהרבה מזה שהיה מושג גם ללא התקנות. אולם משרד התשתיות בחר להכריז באוזני העיתונות שמנתוניו עולה, כי "החיסכון הצפוי בחשמל עומד על כ-120 קוט"ש בשנה בממוצע - כמות שבמצטבר עשויה להגיע לכדי 6.5 מיליארד קוט"ש עד סוף שנת 2020". כמות זו, קובע המשרד, "מהווה כמעט 7 אחוזים מהיעד הממשלתי לצמצום הצריכה בחשמל עד תום שנת 2020", ומסכם בגאווה: "תקנות אלו יצטרפו לתקנות שכבר אושרו למזגנים, למקררים, מנועים חשמליים, משאבות וציוד נוסף". והרי "7 אחוזים מיעד צמצום הצריכה" פירושם 7 אחוזים מן היעד העומד על 10 אחוזים לכל היותר, כלומר 7 אחוזים מ-10 אחוזים, שהם 7 אלפיות האחוז מן הצריכה. ועל זאת כל המהומה?
נראה כי מעבר לערך - שאין לזלזל בחשיבותו למנגנון ממשלתי משומן - הקיים בהגבלת הייבוא, הוספת תקנים ל"מכון התקנים", הוספת מפקחים מיוחדים לנושא ואספקת נושאים לכנסת לעסוק בהם תמורת שכר נאה - יש כאן גם ערך מוסף של זכייה ברגע תהילה בין שלל האייטמים החדשותיים. ובכל זאת עולה השאלה, מה עשינו עד עתה? כיצד הצלחנו להתייעל בטרם הופיעו התקנות המתקדמות?
תשובה חלקית לשאלה ניתן למצוא באתר משרד האנרגיה האמריקני.
מתברר, כי השימוש באנרגיה הולך ומתייעל במהלך השנים. אם בשנת 1970נדרשו בארה"ב 18 אלף יחידות אנרגיה (BTU) להפקת דולר של ייצור מקומי גולמי, הרי שבשנת 2008 פחתה כמות האנרגיה הנדרשת לייצור ב-50 אחוז ועמדה על 8.5 אלף יחידות BTU בלבד לכל דולר של ייצור. כלומר, במשך 38 שנה הצליחה הכלכלה האמריקנית להכפיל את יעילות השימוש באנרגיה. זוהי התייעלות שמעל ומעבר לכל "הישג" שניתן להשיג בחקיקה או בהתערבות ממשלתית. ביטויה של מהפכת החיסכון הזאת מובהק במיוחד בכל הקשור למוצרי חשמל ביתיים. גם אם בארה"ב לא זכו אלה לחקיקה מתקדמת כמו זו של משרד התשתיות הישראלי, הרי שהשוק העניק יתרון למי שהצליח לייצר מוצרים ביתיים, המסוגלים לבצע יותר עבודה בפחות אנרגיה.
על-פי הנתונים המוצגים באתר של איגוד יצרני הציוד החשמלי בארה"ב, בין השנים 1980 ו-2008 הדגימו מוצרי החשמל הביתיים עלייה דרמטית ביעילות האנרגטית שלהם. מקרר ביתי למשל, שיעילות האנרגיה שלו הוגדרה בנתון 5.59 EF (מדד יעילות אנרגיה למוצרי חשמל) הגביר את יעילותו פי 3 (והגיע ל-15.5 EF), כשהוא מגלם בכך שיפור של 177 אחוז ביעילות האנרגטית. הארגון גם מציג מידע מפורט על צריכת החשמל של כל מכשירי החשמל הביתיים לשנה והערכות מחיר להפעלתם, ומרשים לגלות, כי ניתן להפעיל מקפיא ביתי לאורך כל היממה במשך שנה שלמה בעלות צריכת חשמל של 40 דולר בלבד.
נתונים אלה ממחישים, כי השוק והביקוש למוצרים איכותיים יותר מובילים מהפכת חיסכון באנרגיה, גם אם זו אינה זוכה לסיקור תקשורתי צמוד. יש לקוות אפוא, כי משרד התשתיות לא יערים יותר מדי תקנות והגבלות על יצרני המכשירים, המעכבות את התקדמות מהפכת החיסכון האמיתית באנרגיה.