ב
ממשלה – במשרד ראש הממשלה, במשרד התשתיות, וברשות המים - עוסקים בימים אלה בתפירת חליפה "שתהיה עם ותרגיש בלי...". הכוונה למצגות השונות של מס המים החדש שהם מביאים לוועדות הכנסת, ומבקשים לאשרן.
כל זאת במסווה של "היענות לרחשי לב הציבור" נגד ההעלאה הדרסטית במחירי המים, המתוכננת להיכנס לתוקף בקרוב. כדי להסיר ספק ייאמר – הם לא באמת מתכוונים לכך. יבטלו את "היטל הבצורת" ויקפיצו בתמורה את תעריפי המים באופן דרסטי. אם לא כך, אז ימצאו "פטנט" אחר. גם הכספים מהגבייה בנושא זה, לא יופנו כולם לשיפור משק המים, למרות ההבטחות. תסמכו על האוצר שימצא לכספים שימוש אחר... (הרי כבר התלוננו באגף התקציבים, שביטול ההעלאות יצור בתקציב "חור" של מיליארד שקל ויותר...)
כל כך הרבה נכתב ודובר בנושא זה, שאין טעם לחזור. מה שבולט בכל הפרשה היא עמדתו של ראש הממשלה. תחילה תמך, אחר-כך, נוכח המחאה הציבורית המתרחבת, זיהה את פוטנציאל הנזק הפוליטי הגלום באישור החקיקה ונתן הוראה לסגת. לבטל. להקפיא. אבל בכך לא הסתיים העניין. הפקידות וגורמים בעלי עניין ניסו לעקר את החלטת ההקפאה/ביטול ממשמעותה. יצא ש"היטל הבצורת" לא יבוטל, "רק" יוקפא. אבל תעריפי המים יוקפצו (יותר ממה שתוכנן תחילה) ואחר-כך נראה.
אמנם כאמור, תחילה נראה היה שהגזירה הוסרה, אבל עד מהרה מתברר שלא כך. נכון לעכשיו, אם ראש הממשלה לא יתערב לטובת ביטול ההיטל/מס/הקפצת תעריפים, המס חוזר בתחפושת אחרת.
נתניהו, שאולי שכנעו אותו שאפשר להעביר את ההעלאה במתכונת החדשה, ילמד עד מהרה שזה יהיה הנושא שיגבה ממנו מחיר קשה בעתיד. גם בקדנציה הקודמת שלו בממשלה ממנה "גורש", הגזירות הכלכליות שהטיל על הציבור, היו אלה שפגעו בו ו"בליכוד". התגובה הציבורית העוינת אז הייתה בניגוד לחוות-דעת של מומחים ופרשנים כלכליים, שטענו כי בכהונתו כשר אוצר הוא הציל למעשה את המשק מהידרדרות. נכון או לא, אין היום כבר ויכוח שמה שמנע מנתניהו לנצח בבחירות ומה שהביא להתרסקות הליכוד, לא הייתה המחלוקת עם אריאל שרון בנושאים המדיניים (גם ההינתקות) ולא עמדת "מורדי הליכוד" - אלא הגזירות הכלכליות שהטיל נתניהו כשר אוצר. הוא עצמו הודה לאחר זמן כי הגזים בעומק הפגיעות שהטיל על הציבור.
מס המים הדרקוני הוא בדיוק מסוג הגזירות שפגיעתן רעה בפוליטיקאים. אי-אפשר לומר כי בסוף יתרגלו אליו וישכחו. הרי מדי חודש יזכירו החשבונות המנופחים לציבור הבוחרים את מי שהטילו עליו את הגזירות הללו (ופטרו מהן בעלי עניין שונים). מדובר בכל משקי הבית בישראל. הם יקללו את הממשלה כשיקבלו את החשבונות, הם יקללו את השלטונות כשייתקלו בביורוקרטיה, כשירצו לבקש הנחות, הם יכעסו כשיתקלו בצעדי אכיפה, כמו עיקול חשבונות בנק וכולי. הם יזכרו בכל פעם כזו מי אחראי להטלת הגזירות. הזעם הציבורי יופנה ביום-יום לפקידים, אבל לא יהיה צריך להמתין הרבה כדי ללמוד אם מס המים יהיה זה שיניע את נפילתו שלו ושל הליכוד...
