ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ג', 23.6.20) להכין לקריאות שנייה ושלישית את חוק סמכויות הקורונה, המכונה "חוק המסגרת". החוק כולל בין היתר את ההכרזה על מצב חירום בשל הקורונה ואת סמכות הכנסת לבטלה, וכן את הסמכת הממשלה להתקין תקנות שניתן יהיה להגביל בהן בצורה משמעותית את פעילות המשק בתחומים הבאים: הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי, הגבלת פעילות במקומות עבודה ועסקים, הגבלת אירועים, הגבלת פעילות מוסדות חינוך ומסגרות רווחה, והגבלת פעילות התחבורה הציבורית.
בנוסף, בחוק מוצע כי ועדת שרים שתקבע הממשלה תוכל להכריז על חלק במדינה שתהיה בו התפשטות נרחבת של הנגיף כעל "אזור מוגבל" ולהטיל מגבלות חמורות על-כניסה ויציאה ממנו. עוד בהצעת החוק, ייקבעו העבירות הפליליות בשל הפרת הוראות התקנות והעבירות המינהליות והקנסות שבצדן; נוכח הנסיבות שנוצרו עם פקיעת תקנות שעת החירום שהתקינה הממשלה להתמודדות עם הקורונה בתום שלושה חודשים, מאריכה אותן הכנסת בימים האחרונים למספר שבועות במהלכם אמורה ועדת החוקה להשלים את "חוק המסגרת".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ
יעקב אשר, פתח את הדיון: "אני רוצה להרגיע את כל הקולות החוששים שנשמעים סביב החוק. נוציא תחת ידינו חוק טוב שלא ידרוס זכויות של אף אחד. המטרה היא שהחוק הגדול יסדיר מספר רב של תקש"חים לחוק אחד מסודר. שלמה המלך החכם באדם אומר בספר משלי 'אני בינה, לי גבורה'. יש המפרשים שהכוונה כך: אם אני יודע ומבין מה עליי לעשות אזי יש לי את הכוח והגבורה להתמודד ולפעול בצורה הנכונה".
היו"ר אשר הוסיף: "הבהילות שהייתה מובנת בשעתה בבית החרושת לתקש"חים והשינויים התכופים יצרו אי-בהירות בציבור וזה גרם שכושר ההתמודדות עם המחלה נפגע. אין בדבריי ביקורת כי המדינה כולה נתפסה לא מוכנה למשבר בסדר גודל כזה אך הגיע הזמן לייצר כלי חוקי צודק והגון שיאפשר להתמודד עם המחלה באופן מסודר ובטוח.
"נייצר גם גמישות בתקנות כי לא את הכל נכון לקבע, אבל הכל יהיה בפיקוח מבקר ומסנן של הכנסת. הכנסת לא צריכה להחזיק בידיה דברים לצורך רצון לשלוט אבל כלי הסינון של הכנסת הכרחיים".
אשר הדגיש בדבריו כי "זה לא רק חוק קורונה, השאיפה היא שהחוק ישמש כפלטפורמה לכל מצב חירום עתידי מגפתי. חשוב שלממשלה תהיה תוכנית מסודרת שמעליה כלי בקרה פרלמנטריים כדי שלא לאשר באישון לילה תקש"חים. החוקים שייצאו תחת ידנו יהיו נגישים ברורים וצודקים. אין בכוונתנו לשמש חותמת גומי ולספק אישורים לכל נוסח שמגיע אלינו בשום חוק וזה נכון שבעתיים לחוק המורכב הזה. אני תקווה שנגיע להסכמות כדי לייצר את החוק הכי טוב".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "הסמכות נשארת בידי הממשלה, היא מכריזה ומאשרת הכל ואז מביאה לכנסת. זה לא ראוי".
ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "השאלה המרכזית היא האיזון בין מצב החירום לבין הצעדים שיינקטו. מה מוליד מצב חירום שמחייב הגבלת זכויות אזרחיות. חסרה בחוק חובת השקיפות והחובה להתייעץ עם בעלי מקצוע לשמיעת פריזמה יותר רחבה. בטח כשמדובר בחוק דרמטי שפוגע בזכויות אזרחיות. זה לא תקש"ח שקוראים לו חוק. זו לא ממשלה שיש לה כנסת. בוועדת הקורונה דרשנו בדיקות רחבות בבתי אבות והייתה התנגדות. אחרי חודש שינו את הדעה וזה סיפור של קיבעון שאותו חובתנו לאתגר. אחד הדברים המרכזיים הוא שיהיה טריגר בריאותי ולא ביטחוני. בתהליך קבלת החלטות ביטחוניות, המטה הכללי מביא החלטות לקבינט וכאן אין תשובה מי מביא החלטות בריאותיות, ומיהו אותו קבינט רפואי. צריך לקבוע גם כאן מבנה דומה - להחליט מי המטכ"ל של משרד הבריאות. יש פה גורמים במשרד הבריאות שהלחם והחמאה שלהם זה מחלות, והם לא היו חלק בהחלטות הקורונה".
ח"כ
אלי אבידר (
ישראל ביתנו): "כל הסעיפים מתייחסים למציאות קודמת כאשר אנחנו כבר מספר חודשים עומדים מול מל"ל שאומר שאין אופציות אחרות. החוק לא נותן פתרון למציאות הנוכחית. יש לנו 100 נדבקים ביום ומכריזים על מהפכה אפידמית. המציאות היא שלא מצליחים לקבל נתונים מגורמי המקצוע ואנחנו תופסים אותם מרמים. מהיום הראשון של התקש"חים התייעצתי עם אנשי מקצוע והייעוץ המשפטי של משרד הבריאות משום מה מומחה לישומונים ולמעקבי השב"כ".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד
רז נזרי: "בתהליך דמוקרטי נכון, ברור שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו אך לא נכון להציג זאת כאילו כאן בכנסת מצילים בציפורניים את הציבור מפני חקיקה פוגענית. אפשר לראות בחוק הזה שלד ותשתית להתמודדות עם מגיפות. חשוב כמה שיותר מהר להעביר את החוק כי בהיעדר חוק מסגרת, כמעט כל תיקון של הקלה או החמרה יצטרכו לעבור בחקיקה מלאה ולכן יש חשיבות לרוץ עם הדבר הזה כי זה החוק האמיתי".
המשנה ליועמ"ש נזרי ציטט מדברי השופט עמית בעתירה נגד סגר על העיר בני ברק שאמר ש" המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות... זכויות חוקתיות בסיסיות נאלמות דום". והוסיף כי "הדברים הללו עמדו לנגד עינינו כשיצרנו את החוק".
בהתייחסו לביקורת על הזמן המועט שניתן להערות הציבור אמר כי "אילוץ הזמן נבע מכך שהשאיפה שלנו הייתה להגיע לכנסת באמצע יוני לפני פקיעת תקנות שעת החירום וכי הערות הציבור ימשיכו להגיע תוך כדי בשביל לאפשר לכנסת לדון עוד לפני שהתקנות יפקעו. קיבלנו 20,000 הערות מהציבור".
הוא פירט את עיקרי החוק ואמר: "החוק מטפל בארבעת התקש"חים המשמעותיים שהיו: מגבלות תנועה, מגבלות על מקומות עבודה, אזור מוגבל ואכיפה. הבידוד במלוניות לא נכלל בהצעת החוק כי הוא יותר מורכב ופוגעני לכן עבר בממשלה רק שלשום אך הוא ייכלל בהמשך. זו חבילת התקש"חים העיקרית שעוסקת ביומיום של האזרח ופוגעת בחרויות ובקניין בצורה הגבוהה ביותר. עיקרון העל שהנחה אותנו הוא שבמצב חירום הממשלה צריכה לפעול וצריכה גמישות אך עדיין יש להציב גבולות וקווים אדומים".
בהתייחסו להבדלים בין מנגנון התקש"חים לחוק המסגרת אמר: "יצרנו מנגנון שמאפשר פיקוח פרלמנטרי והכנסת אף יכולה לבטל את ההכרזה. הכנסת תקבע את גבולות הגזרה. הבדל נוסף הוא שיש כאן הכרזה דו-שלבית. סעיף 2 מתניע את התהליך בהכרזה מצב חירום בריאותי בשל הקורונה, אך כדי שהממשלה תעשה משהו עליה להיכנס לסעיף 4 שבו מוסדר העניין בתקנות ספציפיות. זה כמו כניסה לבניין וכניסה לדירות עצמן. הבדל נוסף הוא שבסעיפים עצמם נקבע רף ההכרזה על מצב חירום כזה. הממשלה צריכה להשתכנע שיש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה. זה מבחן עם מהות ממשית. ובנוסף, החוק מחייב מבחנים של מידתיות כך שהתקנת התקנות תהיה רק לתקופה שהן נדרשות ואם הן נדרשות וגם רק לאחר שקילת החלופות וההשפעה על המשק".
בהתייחסו לסוגיית ההפגנות אמר: "אני לא יודע מי הספינולוג המוצלח שהצליח לפזר נושא שלא היה ולא נברא. בסעיף 7 בו מותר להגביל תנועה כתוב שלהגבלה ביציאה מהבית צריכים להיקבע חריגים ובהם הצטיידות במזון, תרופות, יציאה של עיתונאי, הגעה למשכן הכנסת והשתתפות בהפגנה. ההפגנה מוחרגת באופן מפורש וזה היה מלכתחילה בהצעת החוק".
בסיום דבריו אמר: "החוק יוצר איזון נכון בין הצורך של הממשלה בגמישות להתמודד עם המחלה לבין ההגבלות החוקתיות הנדרשות כשאתה פוגע בזכויות כאלה ומתן ביטוי נכון ונדרש לפיקוח הפרלמנטרי".
יועמ"ש משרד הבריאות עו"ד
אורי שוורץ: "עבדנו בחודשים האחרונים באינטנסיביות רבה מאוד. זו המלחמה של מערכת הבריאות. תקש"ח הגבלת פעילות הותקן לראשונה לפני שלושה חודשים ותוקן מאז כ-20 פעמים בהחמרות ואז בהקלות. בסוף חודש ינואר הקורונה לא היוותה עדיין סכנה ממשית והייתה רק בסין ולקחנו כבר אז צעדים לסגירת השמים שזכו לתמיכה קטנה ואף למתקפות מחוץ למשרד הבריאות. כל הצעדים עד אמצע מרץ נעשו כשהסכנה החמורה לא ריחפה מעלינו. אי-אפשר להתייחס למצב חירום בריאותי כמו למצב חירום ביטחוני כי מדובר בסט כלים שונה. בסוף ההסתכלות לצערי על הצ"ח היא שלממשלה יש אינטרס והדאגה לאינטרס הזה פוגעת בזכויות אדם. צריך להבין שזכויות אדם יש בשני הצדדים והדאגה שאנשים לא ימותו במגיפה היא לפעמים דאגה לזכויות אדם יותר לפעמים מאשר לצאת מהבית".
ח"כ סגלוביץ' התפרץ לדבריו: נמאס לי מההפחדות האלו והאמירות הפופוליסטיות. זה יועמ"ש למשרד הבריאות ולא רופא. די עם הפופוליזם הזה.
רקע: עם תחילת התפשטות נגיף הקורונה, התמודד משרד הבריאות עם ההדבקה בצווים שניתנו מכוח פקודת בריאות העם ובייחוד צו הבידוד ל-14 יום לכל השבים מחו"ל ולמי שהיה במגע הדוק עם חולה בנגיף הקורונה. הצו קובע בנוסף, הגבלות על התקהלויות ועל פעילות של מקומות שונים, שמתעדכנות בהתאם להתפשטות הנגיף. עם העלייה המתמדת בהיקף הנדבקים, נוצר צורך חיוני לקבוע הסדרים רחבי היקף. צורך דחוף זה, יחד עם העדר האפשרות לפנות לכנסת, תחילה בשל תקופת הבחירות לכנסת ה־23 וימי תחילת כהונתה, הביא לכך שהממשלה עיגנה את ההסדרים בתקנות שעת חירום. עם זאת, חוק־יסוד: הממשלה מגביל את תוקף מרבית התקש"ח לשלושה חודשים.
החוק המוצע מסמיך את הממשלה להתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים המוסדרים כעת בתקנות שעת החירום.
בין התקש"ח שהותקנו להגבלות על תנועתם ועל פעילותם של פרטים, עסקים וגופים ציבוריים:
1. תקנות הגבלת הפעילות הקובעות בעיקרן הסדרים לצמצום היציאה אל המרחב הציבורי וכללי ההתנהגות בו, הגבלת פעילויות המסחר, הפנאי, הגבלת הפעילויות במקומות הפתוחים לציבור והגבלת שירותי התחבורה הציבורית.
2. תקנות הגבלת מספר העובדים הקובעות הסדרים בדבר הגבלת מספר העובדים הרשאים להגיע למקום העבודה ובדבר תנאים לפעילות במסגרת מקום עבודה, כדי לשמור על בריאות הנמצאים בו ולמנוע את התפשטות המחלה.
3. תקנות אזור מוגבל המסמיכות את ועדת שרים להכריז על אזור שבו התפשטה מחלת הקורונה בהיקף נרחב כאזור מוגבל שעליו יחולו הגבלות לעניין כניסה ויציאה מהאזור וכן הגבלות בתוך האזור האמור שנועדו למנוע את התפשטות המחלה.
4. תקנות שעת חירום (אכיפה), המסדירות בעיקרן את העבירות הפליליות והמנהליות בגין הפרת הוראות מסוימות, כולל קביעת הקנסות לגביהן, וכן סמכויות אכיפה, ביחס לצו הבידוד, לתקנות הגבלת פעילות וכן לתקנות אזור מוגבל.
