טורקיה - מתווך עוין

טורקיה, בלשון המעטה, "מתה" לתווך בין ישראל לסוריה. ישראל, מצדה, מסכימה לכך, הן בשל אובדן שארית כבודה והן בשל סוג של פחד שהיא מפגינה לאחרונה. זאת למרות שהיא יודעת בדיוק מה תהיה החלטת הטורקים בתור "בוררים" או "מגשרים". ומדוע הטורקים כל כך רוצים לתווך בין ישראל לסוריה? הרי היחסים בין טורקיה לסוריה מעולם לא היו ירח דבש! הסבר אחד לפחות לרצונם העז של הטורקים לראות את רמת הגולן (שזה כולל את הכנרת) בידי הסורים מצאתי במאמר שכתב הפרשן והמזרחן ד"ר גיא בכור (למאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור - לחץ כאן): "סוריה חווה אסון, קריסה ושואה כלכלית, אין דרך אחרת לתאר את מה שהמשטר הסורי מתאמץ כל כך להסתיר. המדינה מתייבשת, ולא פחות מרבע מיליון חקלאים נאלצו בשלוש השנים האחרונות לנטוש לנצח את האדמות שלהם, ולהגר לערים הגדולות. שם הם חיים באוהלים, נטושים לחלוטין על-ידי המשטר והמדינה", כותב ד"ר בכור ומציין כי הנתונים הללו התפרסמו במחקר מיוחד שנעשה על-ידי האו"ם, ופורסמו באתר ערוץ אלערביה, לתדהמת הערבים והסורים. "אלו שינויים דמוגרפיים גדולים, שינוי מראה פניה של המדינה כולה... נתחיל בכך שנהר הפרת האדיר, מקור המים העיקרי של סוריה בעבר, הולך ומתייבש. הטורקים עוצרים את המים שלו בשטחם, בשורה של סכרים אדירים, כך שלסוריה ולאחר מכן לעירק מגיע חלק הולך וקטן. בתוך כעשור נהר הפרת אמור להתייבש לגמרי, כאשר הוא עוזב את טורקיה. גם עכשיו הנהר מגיע לסוריה עם מים מזוהמים, ולכן הדגה שלו, מקור מחיה חשוב, הולכת ונכחדת. מליחות המים עלתה, ולעיתים קרובות הם כבר אינם ראויים לשתייה. חלק מן היובלים של נהר הפרת כבר אינם קיימים עוד. למשל נהר ח`אבור, שהתייבש לגמרי, הוא כיום נקיק חול יבש. דלתת נהר הפרת, מרכז האוכלוסיה הסורית, מתייבשת". בשלהי המאמר, מציין ד"ר בכור כי הכנרת בבעלות סוריה היא סוג של הצלה לחקלאים שם, ופחות לחץ סורי על הטורקים העוצרים את המים של נהר פרת בשטחם. אם כך הם פני הדברים, מדוע טורקיה לא משנה טקטיקה, ומחליפה את זו הנוכחית בליקוקים לישראל, כדי לזכות בתפקיד המתווכת? שאלה טובה. ע"ע סיפור הצפרדע והעקרב. כוחו של הרגל. ועל זה נאמר: ואידך זיל גמור.

השלום שלנו עם טורקיה, תתפלאו, הרבה יותר שביר מזה שיש לנו עם מצרים או ירדן. עם אלה לפחות היה לנו סכסוך דמים ארוך-שנים ומחלוקת לגיטימית על גבולות. אבל מה היה לנו ומה יש לנו עם הטורקים, שהם כל כך שונאים אותנו? ומה זאת הדאגה לפלשתינים שקפצה עליהם בשנים האחרונות? למדינת ישראל יש שר חוץ, את ליברמן. נכון, הוא לא ספל התה שלי ושל הרבה כמותי. אבל מה לעשות שהאיש צודק כשהוא אומר כי ישראל מוותרת על כבודה בכל הנוגע להתנהלות מול הטורקים! ולא רק מוותרת על הכבוד, אלא אף שמה עצמה אסקופה נדרסת לרגלי השלטון שם. למשל, הביקור של השר פואד בן-אליעזר שם דווקא בימים אלו. או אמירותיו של אותו שר, הנתמכות גם על-ידי ראש הממשלה נתניהו: "אם הטורקים ישנו את יחסם לישראל הם יוכלו לשמש מתווך בינינו לבין סוריה בסוגיית רמת הגולן". לקרוא ולא להאמין. הטורקים לא ישנו את יחסם לישראל לעולם, אלא אם הצבא שם, זה שאחראי לשמירת צביונה של טורקיה על-פי משנתו של אתהטורק, יעמיד כמה מנהיגים טורקיים במקומם. עד אז אנחנו יכולים לחלום על יחס אחר, שונה, אובייקטיבי מצדם. אדרבה, העם הטורקי הרבה פחות עוין בבסיסו לישראל וליהודים, זו הממשלה שמסיתה אותו למחוזות אפלים, ומוכיחה לעולם המוסלמי כי טורקיה יכולה להיות גם סוג של דמוקרטיה וגם סוג של אנטישמית.