שופט בית המשפט העליון,
עופר גרוסקופף, מאותת שהוא מוכן לסטות מן הקו הכמעט-קבוע של בית המשפט ולהטיל הוצאות בהליכי סרק, אפילו אם לא נתבקשה תגובת הצד השני וגם כאשר מדובר בהליכים נגד המדינה - לה אין הוצאות ישירות על ניהולם. גרוסקופף נתן (יום א', 28.6.20) שתי החלטות כאלו, אם כי במקרה שלישי נמנע מהטלת הוצאות בהעדר תגובה. יצוין, כי מדובר בהוצאות לטובת הצדדים שלא נדרשו להגיב, ולא לטובת אוצר המדינה.
גרוסקופף כתב את פסק הדין בו דחה בג"ץ עתירה של עו"ד משה הר-שמש נגד רשות המיסים. הר-שמש, המייצג מול הרשות, מרבה לנהל הליכים נגדה. בעתירה הנוכחית הוא ביקש להורות לרשות להשיב לפניותיו בנוגע למדיניותה ביחס לתשלום גמול ושכר טירחה בתביעות ייצוגיות, כאשר בעקבות הגשתן מפסיקה הרשות את הנוהל נגדן יצאו ("הודעת חדילה").
הר-שמש טען, כי בשנת 2018 תיקנה הרשות את דרכיה במספר נושאים בעקבות פניותיו אליה, עוד בטרם היה צורך בהגשת בקשות לתביעות ייצוגיות, ולכן הוא זכאי לתשלום ממנה. לדבריו, הוא לא זכה במשך למעלה משנה למענה לפניותיו בנושא. גרוסקופף דחה על הסף את העתירה וחייב את הר-שמש בהוצאות של 2,500 שקל, בציינו שמדובר בסכום נמוך שנקבע רק משום שלא התבקשה תגובת הרשות. הוא מסביר, כי הימנעותה של הרשות ממתן מענה כמוה כסירוב והר-שמש יכול לתבוע אותה בהליך אזרחי. "עומד לעותר סעד חלופי, המייתר היזקקות של בית משפט זה לעתירתו. עניין זה ברור היטב גם לעותר (כפי שעולה מהעתירה עצמה), ולפיכך עתירתו לא רק מיותרת, אלא גם תמוהה", אומר גרוסקופף, בהסכמת השופטים
עוזי פוגלמן ו
ענת ברון.
עוד דחה גרוסקופף על הסף את בקשת שופרסל לערער על החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
נועה גרוסמן, בנוגע לצו גילוי מסמכים. מדובר בתביעה נגד שופרסל שהגישו חברת אמן סנפיר ובעליה, רונית קופל, בטענה להפרת זכויות בסימן המסחרי שלהן. שופרסל ביקשה לחייב את התובעות לגלות לה עשרות מסמכים, וגרוסמן קיבלה בצורה חלקית בלבד בקשה זו. שופרסל יצאה נגד החלטתה של גרוסמן, אך גרוסקופף לא השתכנע:
"מושכלות יסוד הן כי החלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, ולמעט במקרים חריגים תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן. הלכה זו חלה ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן". לדברי גרוסקופף, "לא ניתן להתעלם מכך שדרישותיה המרובות של שופרסל במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הוצגו באופן גורף וכוללני ביותר, ומתקבל הרושם כי עיקר תכליתן - הכבדה על המשיבות". הוא חייב את הרשת בהוצאות בסך 7,000 שקל, כאשר גם כעת צוין, כי הסכום נמוך יחסית משום שלא התבקשה תגובה.
לעומת זאת, לא הטיל גרוסקופף הוצאות כאשר דחה על הסף את בקשתה של הדר יצחקי לערער על החלטתו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, אשר קיבל חלקית בלבד את בקשתה לעיין במסמכים במסגרת סכסוך נדל"ן עם אחיה, רון יצחקי. בבקשתה לערער טענה יצחקי, כי כבוב פסק בניגוד להלכה כאשר פיצל לשניים את הדיון בסכסוך וכי עלול להיגרם לה עינוי דין חמור. היא גם העלתה טענות ספציפיות בנוגע למסמכים שבמחלוקת.
בהחלטתו אומר גרוסקופף, כי קביעת המתווה הדיוני נתונה בידי הערכאה המבררת ולא נפל בהחלטתו של כבוב פגם המצדיק את התערבות בית המשפט העליון. בנוסף לכך, "הלכה היא כי התערבות ערכאת הערעור בקביעותיה של הערכאה הדיונית ביחס לגילוי ועיון במסמכים, ובפרט בכל הנוגע לרלוונטיות של מסמכים, היא מצומצמת מאוד, וזאת נוכח בקיאותה של הערכאה המבררת בנבכי התיק, והיכרותה עם יריעת המחלוקת".