בשיחה עם "העין השביעית" מודה נירנבורג כי הוא אינו יכול להיות בטוח לחלוטין שהעיתונאים ענו בכנות על שאלותיו, אבל טוען כי מבנה השאלון ורצף השאלות איפשרו גילוי של סתירות ואי-דיוקים. בעבודתו הכתובה הוסיף כי "בהחלט ייתכן שהכתב ישפץ את הליך כתיבת הידיעה על-מנת לשמור על יוקרתו המקצועית, החשובה כל-כך לעוסקים במקצוע העיתונות [...] עם זאת, ברבים מן המקרים הכתבים סיפקו תשובות לא מחמיאות על צורת עבודתם, ואמרו בכנות כי שלחו למערכת תעתיק כמעט מדויק של ההודעה לעיתונות שהועברה להם על-ידי דוברים או אנשי יחסי-ציבור".
על-פי הבדיקה שערך נירנבורג, ידיעה ממוצעת בעיתונות המקוונת בישראל נשענת על כ-2.5 מקורות, כאשר לפחות אחד מן המקורות הוא דובר או איש יחסי-ציבור, וכמחצית מהידיעות מתפרסמות בלא מהלך של הצלבת עובדות (השיעור הנמוך ביותר של ממוצע מקורות היה באתר הארץ). נתונים דומים עלו במחקרים של סטודנטים אחרים במחלקה, שבדקו את תהליך הפקת הידיעות בעיתונות הדפוס וברדיו (הבדל משמעותי שעלה מהשוואת המחקרים על אמצעי התקשורת השונים נגע להיקף ההדלפות - בעיתונות המודפסת הוא גדול משמעותית מזה של ההדלפות שמובילות לידיעות באתרים המקוונים וברשתות הרדיו). ממצאים אלה העלו בנירנבורג תחושת החמצה.
"בשנות התשעים, בשלב האופוריה של פרוץ האינטרנט, היו המון ציפיות, כמה מהן אוטופיות, מהמדיה", הוא אומר. "יש תיאוריות רבות שטוענות כי באינטרנט יש תנאים להיווצרות עיתונות חדשה, עם דפוסי עבודה חדשים, משהו שאף אחד לא הכיר מעולם. כמה מהתיאוריות בתחום טענו שבאינטרנט יש לאדם מהרחוב, שאין לו שום אינטרס לכאורה בנושא מסוים, הזדמנות להשפיע ולהשמיע את דעתו, וכך ייווצר לנו שוק חופשי של דעות. על-פי המחקר שלי, זה לא קורה. לרוב מי שמעורב הם אנשים בעלי אינטרס או דוברים, וכל המקורות באים מתוך ארגונים, וזה מאכזב".
נירנבורג מציין, כי ציפה לתוצאות אחרות משום שמבחינה טכנולוגית, אתרי החדשות באינטרנט והעיתונאים העובדים בהם נגישים יותר לציבור, ומשום שבמדיה המקוונת אין הגבלה על מספר הידיעות שניתן לפרסם. לדעתו, יש חשיבות לעובדה שגולש יכול לשלוח בקלות מידע שברשותו לכתבי עיתון באמצעות כתובת המייל של המערכת, או כתובות המייל של הכתבים השונים, וזאת לעומת הסרבול היחסי ביצירת קשר ישיר עם מערכת עיתון מודפס. נירנבורג אף ציפה כי הכתבים המקוונים יעשו שימוש רב יותר מזה שעושים עמיתיהם ברדיו ובעיתונות המודפסת בנגישות הגבוהה יחסית שיש להם למקורות עלומים, וזאת כדי לשאוב מהם רעיונות לאייטמים.
"אם אני רוצה סיפור טוב, בסופו של דבר הוא יגיע מלמטה", מסביר נירנבורג. "באינטרנט יש אפשרות טכנולוגית לדלג על גורמים מדווחים וליצור קשר ישיר עם הכתב. לטעמי, המניע של אזרחות טובה לא בא מספיק לידי ביטוי באתרי החדשות הממוסדים".
אבל אלה אכן אתרי חדשות ממוסדים, ולא בלוגים או אתרים קטנים
"נכון שזה קורה במידה מסוימת בבלוגים, אבל האתרים שנבדקו הם עדיין האתרים שמשפיעים על דעת הקהל ועל קובעי מדיניות. ההשפעה של הגופים המוסדיים ושל הדוברים על סדר היום הציבורי באינטרנט היא הרבה יותר גדולה מזו של האדם שרוצה לקדם רעיון מסוים".