פתיחת שנת הלימודים נראית עדיין רחוקה, אך בכנסת כבר דנים בדרכי הפעלת מעונות-היום והמשפחתונים בצל הקורונה. לדברי יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, הציבור המפגין ברחובות מביע את הפגיעה הקשה במהלך החיים, וגם במסגרות לגיל הרך, שמלבד שנסגרו מספר חודשים, וההורים - שחלקם איבדו את עבודתם - נפגעו כלכלית, לא ברור מתווה הפעלתם בתחילת שנת הלימודים.
יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא-ביטון, הדגישה כי "הקורונה כאן, כנראה תהיה איתנו עוד תקופה ארוכה, ולכן חובתנו להתכונן ולהיערך נכון לחיים בצילה. יש לוודא שכל השיפוי שהובטח למעונות-היום אכן בוצע, ולתת את הדעת בהערכות גם להכנה הרגשית של הפעוט למסגרת החדשה - שהיא מורכבת גם ללא הקורונה".
חגי פורגס, מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה והרווחה, הדגיש את שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות בקביעת מתווה ההפעלה, המאזן בין צרכי הבריאות לצרכים הרגשיים של הפעוטות. ברור צורך הליווי של ההורה, כשהורה יוצא - נכנס הבא אחריו. פורגס טען כי אחוז ההדבקות הנמוך של אנשי-צוות או פעוטות, נובע מההקפדה על ההנחיות, ואם נסגר מעון כלשהו, הרי זו פעולה כירורגית.
לטענת חגית פאר, יו"ר נעמ"ת, אין שיפוי למעונות הנסגרים בגלל חולה הנחשף אצלם, ועקב ירידה בכ-10% ממספר הילדים - בגלל חשש ההורים לשולחם, או אובדן פרנסתם. לדבריה, טרם התקבלו הנחיות הפעלה למקרה סגר. הד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצ"ו, סיפרה על שיפוי חלקי להשבתת המעונות, ועל חודש יוני למניינם טרם התקבל כל שיפוי, וקראה למתווה-הפעלה שיכלול את כל התרחישים האפשריים, וסיפרה על הכנת הצעות מטעמה למתווה שכזה. ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב, הזהירה מהיעדרו של גוף מתאם אחד לגנים הפרטיים, ואילו לדברי הפרופסור אבי שגיא-שוורץ, ראש המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, חיוני והכרחי ההסתגלות הרגשית של הפעוטות, הכשרת כוח אדם נוסף, הדרכת הצוות וההורים, ותשומת-לב מיוחדת לפעוטות בסיכון.
הילה שי וזאן (כחול לבן) קראה להסבה מקצועית כדי להכשיר עוד מטפלים במעונות, קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) קראה לפיקוח על כל המעונות והמשפחתונים ע"י משרד ממשלתי אחד - ולהפסיק את הפיצול בפיקוח בין משרד העבודה למשרד הכלכלה, ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת) התריע מחוסר-הפיקוח על מעונות בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. חברותיו לסיעה, היבא יזבק, תהתה עד כמה הפיקוח במעונות יעיל, ואילו אימאן ח'טיב הזהירה כי ילדים רבים בחברה הערבית אינם נמצאים בכל מסגרת.
