הפרקליטות מאשרת, כי חלקים משמעותיים נשמטו מתמליל שיחה בין
אור אלוביץ לבין אחת מחוקרות להב 433 בתיק 4000. היא שבה וטוענת (יום א', 26.7.20), כי מדובר בהשמטה
בתום לב ולא בכוונה להסתיר פרטים אלו.
סניגוריתו של
שאול אלוביץ, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, חשפה בשבוע שעבר בדיון בתיקי
בנימין נתניהו את התמליל של אותה שיחה עם בנו של מי שהיה בעל השליטה בבזק (ראו קישור משמאל). בשיחה זו אמרה החוקרת, כי ז'ק חן - גם הוא סניגורו של אלוביץ - אינו יכול לייצג את שאול אלוביץ, משום שבעבר ייעץ לנתניהו בנושאים שונים. מדובר לכאורה בפעולה פסולה, שכן לחוקרים אסור להתערב בצורה כלשהי בייצוג החשודים/הנאשמים. אולם בתמליל זה נעלם באופן קבוע שמו של חן - כך שלא ניתן היה להבין ממנו במה מדובר. רק שמיעת ההקלטה הראתה, כי אכן שמו של חן עלה שוב ושוב בשיחה. רוזן-עוזר טענה, כי מדובר היה בהשמטה מכוונת שנועדה להסתיר את המהלך הפסול של החוקרת, וכי מדובר באינדיקציה להשמטות רבות בחומרי החקירה.
הטענה נגד התערבות החוקרים בייצוגו של אלוביץ כבר עלתה וראש לשכת עורכי הדין,
אבי חימי, ביקש מהיועץ המשפטי,
אביחי מנדלבליט, לבדוק אותה. מנדלבליט השיב, כי לא נעשתה פעולה פסולה כלשהי בנושא זה. רוזן-עוזר טענה, כי התמליל המלא - שלא הוצג בפני מנדלבליט בידי החוקרים והפרקליטות - מלמד שתשובתו של מנדלבליט לא הייתה נכונה.
המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה, ליאת בן-ארי, ומנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה,
יהודית תירוש, מאשרות שאכן התמליל שהועבר להגנה לא היה מלא. עם זאת, הן אומרות שלא מדובר בהשמטה מכוונת, אלא בבעיה טכנית הנובעת מקשיי התמליל, וכי יש לתת עדיפות להקלטה המקורית ולא לתמלול שמבצעת התביעה:
"מושכלות יסוד הן, כי כאשר נערך תיעוד קולי או חזותי של פעולת חקירה, תיעוד זה הוא ראיית המקור בעלת המשקל, והוא בגדר 'חומר חקירה'. תמלול של תיעוד זה, אינו אלא עיבוד של ראיית מקור זאת, וככזה משקלו לעולם פחות מן התיעוד עצמו, ובכל מקום שבו קיימת סתירה בין האמור בתיעוד לבין התמלול, או כאשר התמלול חסר, המקור שעליו יש להתבסס הוא התיעוד עצמו.
"עוד חשוב לציין כי פעמים רבות, ולא רק בתיק זה, קיימים פערים בין התיעוד הקולי לבין התמלילים וזאת בשל הקושי בשמיעת הדברים או בהבנת השיח בין החוקר לנחקר (המתמללים לעיתים קרובות אינם מכירים את הנושא הנחקר לפרטיו, המשוחחים לעיתים קרובות נכנסים זה לדבריו של זה וכיוצ"ב). פערים אלו באים לידי ביטוי בתמליל באמצעות המילים 'לא ברור' או שלוש נקודות '...' וכיוצ"ב. סימונים אלה מסמנים לקורא כי ייתכן שקיים מקטע שלא תומלל.
"אכן, עיון בתמלול שהועבר לעיונם של הנאשמים מעלה שהוא חסר במספר מקומות לעומת התיעוד הקולי של השיחה... אלא שכאמור, חוסרים אלה אינם נובעים מניסיון הסתרה של האמור בהקלטה (טענה שממילא אינה ברורה לאור העובדה שההקלטה נמסרה לנאשמים), אלא מהשמטות של המתמלל אשר כפי הנראה לא הבין מילים ומשפטים ששמע בהקלטה. בהקשר זה יצוין כי ההקלטה הועברה לתמלול על-ידי גוף חיצוני המספק שירותי תמלול ליחידות החוקרות, גוף שאינו בקיא כלל וכלל בנושאי החקירה. וממילא, אין כל שחר לטענה שהתמליל נערך כפי שנערך על-ידי הרשויות החוקרות במטרה להסתיר דבר כלשהו בתיעוד".
לדברי בן-ארי ותירוש, "מתיעוד השיחה בין אור אלוביץ לחוקרת עולה, כי אור אלוביץ הוא שיזם והעלה בפני החוקרת את החשש הנוגע לייצוגו של אביו על-ידי עו"ד חן וכי בדברי החוקרת לא הייתה כל הנחיה לאור אלוביץ בנוגע למערכת היחסים שבין הנאשם 2 [שאול אלוביץ] ועורך דינו. בהקשר זה ולמען הסר ספק יצוין כי בניגוד לנטען על-ידי ב"כ נאשם 3 [איריס אלוביץ], מסקנותיו של היועץ המשפטי ל
ממשלה במענה לפנייה ציבורית שקיבל, לא התבססה אך ורק על התמליל המצוי בחומר החקירה".
