משרד האוצר צופה שיעברו לפחות ארבע שנים עד שהמשק הישראלי יתאושש באופן מלא ממשבר הקורונה. כך עולה מסקירה שפרסם (יום ב', 2.8.20) האוצר.
בתחזית נכתב כי תרחיש ההתאוששות לשנת 2020 צופה בסוף השנה כ-10% אבטלה כוללת ותרחיש החמרה נוספת צופה בסופו כ-15% אבטלה כוללת. נתונים אלה כוללים גם אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם לפחות למשך שבוע, בשל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, וכן אנשים שפוטרו לאחרונה ושויתרו על חיפוש עבודה נוכח הנסיבות.
"הניסיון מהעולם בעשורים האחרונים מלמד שבעקבות משברים כלכליים משמעותיים, עלולות לחלוף שנים רבות עד לחזרה לתעסוקה מלאה, לרוב כארבע עד חמש שנים, ולעתים אף יותר", ציינו כלכלני האוצר. עוד הוסיפו כי במדינות שונות ההתאוששות מהמשבר הפיננסי של שנת 2009 ארכה קרוב לעשור.
תרחיש התאוששות הדרגתית שנכללת בסקירה של האוצר מניח כי לאחר ההתאוששות בעקבות הסרת ההגבלות, ישנה עצירה במגמת השיפור בפעילות הכלכלית למשך מספר חודשים. לפי תרחיש זה, ברבעון האחרון של השנה תחל התאוששות הדרגתית. ההנחה בתרחיש זה היא כי מהירות ההתאוששות נמצאת בטווח בין המשבר הביטחוני ומשבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000 למשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-5.9% בשנת 2020 ולצמוח ב-5.7% בשנת 2021.
תרחיש שלפיו עוד צפויה החמרה במצב הבריאותי והכלכלי מניח כי בנוסף לעצירת השיפור במהלך החודשים הקרובים, העלייה הנוספת בתחלואה תוביל להחמרת ההגבלות, אך לא עד כדי הטלת סגר נוסף במתכונת שהונהגה בחודשים מרס-אפריל. בתרחיש זה הפגיעה בצמיחה הפוטנציאלית תהיה ממושכת וקצב ההתאוששות איטי יותר. התרחיש בעל דמיון חלקי למשבר בתחילת שנות ה-2000. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-7.2% בשנת 2020 ולצמוח ב-2.2% בשנת 2021.
עוד עולה מן הסקירה כי ברבעון הראשון של 2020 התכווץ התוצר הישראלי ב-6.9% בשיעור שנתי. זוהי ההתכווצות הרבעונית הגדולה ביותר שנרשמה בעשורים האחרונים. לשם השוואה, ברבעון הראשון של שנת 2001, בשיא משבר האינתיפאדה השנייה והדוט.קום, נרשמה צמיחה שלילית של 4.2% בקצב שנתי. יש לציין כי בהתאם להתפתחות המשבר המתוארת לעיל, הצפי הוא כי עיקר הפגיעה יירשם ברבעון השני של השנה.
כתוצאה מההגבלות על מקומות העבודה והירידה החדה בביקושים, הוצאו כ-1.1 מיליון עובדים לחופשה ללא תשלום. על-מנת להעריך את הפגיעה בתוצר כתוצאה מצעדים אלה נערך אומדן של הפגיעה בענפי הכלכלה השונים בהתאם לתרחישי ההתאוששות. אומדן הנזק התבסס על נתונים מנהליים מהמוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה ורשות המיסים, וכן על תוצאות סקרי מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה שנערכו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עוד ציינו באוצר כי הקיפאון בחודשיים האחרונים משקף שתי מגמות מנוגדות: התאוששות הדרגתית של ענפים שמושפעים פחות מהמשבר (כגון הי-טק) ומנגד פגיעה מתמשכת בענפים שנתונים במגבלות בריאותיות ושינוי לרעה של ציפיות הצרכנים והגורמים במגזר העסקי.
"התאוששות המלווה בהגבלות חדשות בהיקף מצומצם יחסית כתוצאה מעלייה בתחלואה תביא לפגיעה כוללת של כ-8.9% בתוצר בהשוואה לתחזית הצמיחה הקודמת לשנת 2020, שעמדה על 3%. בתוך כך, צפויה התכווצות ביצוא, בדגש על יצוא סחורות בענפים בעלי עצימות טכנולוגית בינונית-נמוכה, ועצירה ביצוא שירותי תיירות", נכתב בתחזית. עוד נכתב כי הצריכה הפרטית מושפעת מהפגיעה בשוק העבודה, אפקט העושר השלילי והירידה באמון הצרכנים. בנוסף, חוסר הוודאות והפגיעה בפעילות הכלכלית מפחיתים את הצורך בהשקעות ומגבירים את הסיכון הכרוך בכך. מנגד, הצריכה הציבורית צפויה לעלות לאור הגידול בהוצאות (כגון בתחום הבריאות).
