צה"ל מכיר חרדים, מכיר חילונים, מכיר דתיים-לאומיים, אך בתפר שביניהם צה"ל מתקשה להבחין. כך עלה (יום ג', 4.8.20) בוועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בוועדת העלייה והקליטה.
תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון וכוח אדם בצה"ל, אמר כי בכל הטיפול בחיילים בודדים אין כל הבדל בין חרדים לבין "יוצאים בשאלה", ולדבריו, בשבועות אלו הסתיימה עבודת-מטה המטפלת ב"יוצאים בשאלה", כך שלחייל כזה תתאפשר דחיית גיוס לצורך השלמת-השכלה, הוא יעבור ראיון-אישי כדי לבדוק את יכולותיו לצורך מיון וייערכו מבחנים-חוזרים כדי לאמת את רמתו. בנוסף, תקבע חוות-דעתו של המפקד על החייל - ולא רק נתוניו האישיים - את הפנייתו לקצונה. הוא סיפר על הכנת קצינות ומש"קיות תנאי-השירות להכיר אוכלוסייה זו, והזמין את החרדים-לשעבר שהשתתפו בדיון להיפגש עמו, ולפתור מצוקות אלו.
לפי נתוני צה"ל, מתוך החיילים החרדים הוגדרו כחיילים-בודדים 172 בשנת 2017, 300 ב-2018 ורק 113 בשנת 2019. בנוסף בשנת 2017 שירתו בצה"ל 1,315 יוצאי החינוך החרדי, מתוכם 543 במסלול לחרדים ו-772 בכלל הצבא, בשנת 2018 שירתו 1,788, מתוכם 880 במסלול חרדי ו-908 בשאר היחידות. בחצי הראשון של 2019 שירתו 983 בוגרי החינוך החרדי, מתוכם 555 במסלול חרדי.
לפי ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, חיילים חרדים המתגייסים למסלולים ייעודיים לחרדים זכאים לתוכנית נמרצת להשלמת השכלה. בני 21-18 המשלימים את השכלתם לקראת סוף השירות, בני 28-21 או גברים נשואים, הלומדים לימודי הנדסאים או טכנאים לפני או תוך כדי השירות, ומסלול עתודה אקדמית לפני השירות. לפי ארגוני החרדים לשעבר, לאלו יש קושי להתקבל לקורסי השלמת-ההשכלה (לעיתים כי השלימו 12 שנות לימוד, אך ללא לימודי ליבה), קושי לקבל אישור לצאת לקורסים, וקורסים ברמה נמוכה מהקורסים המוצעים למשרתים במסלולים הייעודיים לחרדים. לטענת צה"ל, חרדים לשעבר יהיו זכאים בעתיד הקרוב לאותן אפשרויות השכלה כמו חיילים חרדים - שמונה חודשי לימודים לקראת סוף השירות ולא ארבעה חודשים כיום. בנוסף, הקרן לחיילים משוחררים מעניקה לחיילים משוחררים חרדים סיוע מיוחד ללימודים במכינות הקדם אקדמיות. ההטבה ניתנת באופן אוטומטי וללא צורך בהמצאת הוכחות נוספות. לפי צה"ל, חיילים חרדים לשעבר יהיו זכאים לסיוע לאחר השחרור כמו חיילים חרדים.
ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת המשנה, אמר כי חוזרים-בשאלה מופלים ביחס לחיילים חרדיים במהלך המיונים, השירות, ואפשרויות השלמת ההשכלה. קושניר הדגיש כי חייל במסלול חרדי משרת שנתיים ולאחר מכן זכאי לשנה להשלמת השכלה ולתשלומי משפחה. לפני הגיוס הוא ממוין באופן ייחודי המאפשר לו לממש את הפוטנציאל שבו - אך חייל או חיילת שחזרו-בשאלה נופלים בין הכסאות. "רובם המוחלט מנודה על-ידי משפחתם ואין להם כלים להתמודד ולהשתלב בחברה. היוצאים בשאלה אינם זכאים להליך מיון ייחודי וכך לא מממשים את הפוטנציאל שלהם, נאלצים להילחם כדי לקבל הכרה כחייל-בודד, ולא זכאים לשום הליך השלמת-השכלה. צה"ל מפסיד חיילים איכותיים בעלי כושר-מנהיגות".
לדברי אביחי מרציאנו, "יש עוול מתמשך כלפי אלה שבחרו לחצות את הקווים, מאמץ ממושך לקבל הכרה בחייל בודד, ונובע מבורות בצבא. אין מדיניות כלפי חיילים יוצאי החינוך החרדי, המשרתים שלא-במסגרות-חרדיות אלא בכלל צה"ל", ואילו ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הציע להקים מכינה קדם-צבאית ליוצאי החינוך החרדי, שגם תאפשר להם השלמת-השכלה.
שרה גזית, לשעבר ממשפחה מחסידות ברסלב בביתר עילית, טענה כי יוצאי החינוך החרדי מתאכזבים מיחס הצבא ומחוסר-ההבנה והניכור של המפקדים כלפי ההליך שעברו, מה שמביא אותם לתחושת תסכול ולחוסר-רצון להשתלב בחברה הישראלית, דן שושני, לשעבר תלמיד ישיבת "מיר" בירושלים, סיפר על דחייתו משירות בחטיבת הקומנדו, וחוסר במעטפת תומכת בהכנה לשירות, במהלכו, ובעת השחרור. לדבריו, הצבא מסרב לשלב חרדים-לשעבר בהשלמת השכלה, ומדובר בכ-1,900 חיילים וחיילות. בני שקד, חסיד גור לשעבר ששירת בסיירת גולני, טען כי כל זכויותיו כבוגר החינוך החרדי להשלמת-השכלה, נשללו ממנו.
