ההידרדרות בחוזקה המנטלי של המדינה החלה רשמית בפרהסיה ולעיני כל בחתימת ההסכם השערורייתי עם מצרים, שהייתה ונותרה אויבתנו הגדולה ביותר והמתוחכמת ביותר. כאשר מנחם בגין המנוח הסכים לוותר על סיני עד הגרגיר האחרון, הוא יצר תקדים! כאשר אתה בטוח בצדקת הדרך שלך, אתה לא עושה ויתורים טריטוריאליים, אפילו בהסכם בין מדינות! היכן נשמע תקדים כזה בהיסטוריה? היכן היה תקדים שמדינה שהותקפה על-ידי מדינה אויבת ו"העזה" לנצח את המדינה התוקפת, צריכה "לשלם" על נצחונה שלה בוויתורים טריטוריאליים לאותה מדינה?!
כאשר גרמניה הנאצית תקפה באירופה ובסופו של דבר הובסה במלחמה והוכתה שוק על ירך, ובעקבות אותה התבוסה נכבשו שטחים שהיו שייכים לגרמניה והועברו אחר המלחמה לצרפת, לפולין ולרוסיה, האם גרמניה העזה לדרוש את אותם השטחים? האם היא דרשה זכות שיבה של גרמנים לאותם השטחים? היכן נשמע דבר כזה?
עצם העובדה שמדינת ישראל הסכימה בכלל לדון בדבר ההזוי הזה, יצרה תקדים מסוכן שאנחנו משלמים עליו עד היום. זה יצר רפיון מחשבתי ותודעתי על-ידי שטיפת מוח של התקשורת באמצעות הסיסמה הנבובה והגרוטסקית "שטחים תמורת שלום". סליחה, איזה שלום? יש שלום עם מצרים? הרי הטילים של מצרים מכוונים בגבול כלפי ישראל. הרי כל ההחרמות בעולם נגד ישראל מתחילות ברוב המקרים עקב לחץ בינלאומי של "ידידתנו מדרום" - מצרים. לכן, מה שקרה בעקבות חתימת הסכם ה"שלום", הוא ששילמנו כסף לקבלן המצרי ונכנסנו לדירת השלום שנמצאת בהליכי בנייה שלא הסתיימו (פרשת חפציבה עם בעז יונה מזכירה לכם משהו?).
ישראל אשמה
בהמשך להידרדרות במדרון תלול וחד לאחר ה"שלום" עם מצרים באה מלחמת לבנון הראשונה והכל המשיך להידרדר! ברגע שהחלו כל ארגוני השמאל (כמו היום) בשיתוף התקשורת המגויסת לפמפם את ה"בגין רוצח", "שרון רוצח" ומסע הביזוי והשיסוי שלהם תפס תאוצה בארץ ובעיקר בחו"ל (אצל התקשורת והאליטות האקדמיות המייצגות אותנו בעולם) - נגזר גורל הצלחתנו במלחמה זו ובקרב על התודעה. ונמשך תהליך ההידרדרות של מדינת ישראל לעברי פי פחת.
ייחסו לישראל את הטבח בסברה ושתילה, וזאת למרות שהיה ידוע לכל כי הנוצרים ביצעו את הטבח - האשמה והאחריות לכך, כרגיל, נפלה על ישראל וזאת תודות לארגוני השמאל ולוועדת כהאן בראשות "הצדיק" והמרן
אהרן ברק! בכך נמשכה הרפיסות המנטלית שלנו בפרהסיה לעיני כל, קבל עם ועולם, במעין מזוכיזם גלותי שחלק מהיהודים ה"נאורים" הביאו לכאן. וכל זאת נוכח צחוקן והנאתן הגלויים של מדינות ערב שהחלו להבין אט-אט עם מי ועם איזה עם יש להן פה עסק...
ביזיון מתמשך
המשך הרפיסות - אחרי כן באה האינתיפאדה הראשונה, אשר צה"ל הגדול והחזק שניצח את כל המלחמות הקודמות, לא יכל לה. חבורת ילדים עם אבנים ורוגטקות ניצחו את צה"ל הגדול. אם זה לא היה עצוב, היינו מתפקעים מצחוק... המשכנו להתבזות, המשכנו להתנהל כמו יהודונים עלובים בגטו, המשכנו עם רגשות האשמה הפתטיים, המשכנו להתנהל כמו יהודי-חצר בגלות, וזאת למרות שיש לנו כבר מדינה. נו טוב, לפחות על הנייר יש מדינה ויש דגל. ההתנהלות הוכיחה כי ישראל אינה מדינה אלא אסקופה נדרסת ונרמסת!
במלחמת המפרץ שתקנו והבלגנו כי הפריץ האמריקני דרש! שמיר הובל ממש כצאן לטבח לוועידת מדריד שהייתה קנוסה אחת גדולה, וכאשר ישב שם כנאשם והוצג כטרוריסט במקום לקום ולעזוב את המקום (מה שהיה מוסיף כבוד לו ולמדינה גם בקרב מדינות ערב) המשיך לשבת כעציץ וכמסכן, מה שהעביר לערבים את התחושה כי אפשר לירוק ולזלזל בפומבי במדינת ישראל ובראשה, וישראל הרכרוכית עוברת על כך לסדר היום (מזכיר את עניין העניבה של סאדאת בזמנו שכאשר בערב שעשו לכבודו בתל אביב לבש את העניבה המעוטרת בצלבי קרס ואף אחד מהמנהיגים והנציגים הרכרוכיים שלנו לא העז להעיר לו על כך. גם שם סאדאת ראה, קלט, הבין והעביר למצרים את המסר שקיבל מהמדינה הרכרוכית).
המיתוס והשקר הגדול
אחר-כך נבחר המיתוס רבין - מיתוס שכולו מבוסס על שקרים, מניפולציות ויחסי ציבור כמיטב המסורת הבולשביקית של מפא"י. מאחורי גבו של רבין החלש רקמו האוסלואידים ביילין, פרס, פונדק, הירשפלד, זינגר והח"כים ממרצ ("יומרץ רבין") את אסון אוסלו, שעד היום, 16 שנים אחרי, אנחנו עדיין משלמים עליו ואוכלים את פירות הבאושים שהוא הביא. והיכן האוסלואידים? הם עוד יש להם זמן לחגוג: האחד הפך לנשיא המדינה השני עומד בראש מכון השלום של אותו הנשיא, השלישי מפרשן ומייעץ בענייני מדיניות. בקיצור - מדינת חלם חיה וקיימת!
הביאו לכאן את רב המרצחים
יאסר ערפאת, הכירו בו, מסרו לו נשק, אימנו את צבא המחבלים שלו. אנשי שב"כ לשעבר (גינוסר) ודיפלומטים ועורכי דין מקומיים (ויסגלס וכו') היו שותפים בקזינו אשר ביריחו. "אנשי שלום" באו להמר בקזינו כאשר כל הרווחים של אותו הקזינו הופנו לא לשיקום התשתיות והאוכלוסיה בעזה, אלא להתחמשות כאות תודה כנגד. ישראל היא המדינה הציונית והיהודית התקועה לערבים כעצם בגרון (מזכיר לכם קצת את ההתנהלות החלמאית והרכרוכית של ימינו כאשר ישראל ממשיכה להעביר כסף לחמאס, משלמת ביטוח לאומי לאלמנות הטרוריסטים, נותנת תנאי דלוקס למרצחים בכלא וממשיכה לשלם משכורת ל"ציוני"
עזמי בשארה ומשפחתו...).
משיח שקר
אחר-כך נבחר "ביבי המושיע" אשר הוכיח בהמשך כי הוא נמר של נייר - חזק בדיבורים אך חלש מאוד במעשים. ביבי המושיע מסר את חברון עיר האבות, חתם על הסכמי וואי, לחץ את ידו של המרצח עראפת וההמשך ידוע... ברגע שניסה "המושיע" קצת לעמוד על שלו בבחינת "יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו" הוא אוטומטית הותקף והושמץ על-ידי האליטות בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, באקדמיה, במערכת המשפט, במשטרה ובפרקליטות.
כמובן שגם לימין יש חלק בנפילתו של המושיע, אך גם ביבי התגלה למרבה הצער כגולם מוחלט אשר אינו מבין לא בניהול ולא ביחסי אנוש. לאחר שנפל המושיע, ניסו לטפול עליו את תיק "עמדי וההובלות" ו"המתנות של שרה", וזאת בכדי לגמור סופית את הקריירה של "הליכודניק המסוכן". אולם כל תחקירהם ה"מלומדים" של חבורת
מרדכי גילת,
נחום ברנע, שמעון שיפר ואמנון האתרוגן-אברמוביץ' לא העלו דבר...
עוד מיתוס שקרי
ואז נבחר אודי חמודי, ברק המוח האנליטי והמבטיח, שיעמוד בראשות הממשלה ויציל את המדינה. לברק היו פרשיות ידועות לשימצה עוד מהיותו קצין בצה"ל (פרשיית צאלים והבריחה המפורסמת וכו'), פרשיות העמותות סמוך לבחירות ועוד. אך כידוע, בעיתונות הבולשביקית שלנו הס מלהזכיר (ספרם של שני הבולשביקים ואנשי השמאל
בן כספית ואילן כפיר "חייל מספר 1" שיצא סמוך לבחירות ממחיש זאת). ברק הפך למשיח החדש של הברנז'ה אחרי רבין (שנרצח על-ידי השב"כ בביום רצח שהתפקשש. ראה מאמר
"רצח רבין על-פי שלח ודרוקר").
אצה לו הדרך לברק והוא רץ לקמפ דייויד, שם הציע לערפאת הכל, רק שיחתום שלום; ממש ירד על הברכיים והתחנן בפניו שיחתום, התחבק והסתחבק איתו ומה לא... אלא שלערפאת היו כוונות אחרות וכמו ש
אבו מאזן מכחיש השואה ה"מתון" מסרב לשבת עם נתניהו כיום, כך גם אז סרב ערפאת לקבל את מכתב הכניעה של החייל מספר 1. הוא חיפש עילה בכדי לפתוח באינתיפאדה חדשה ונתלה בביקורו של שרון בהר הבית, וכך קיבלנו את מאורעות אוקטובר 2000 והאינתיפאדה שפרצה. בעקבות כל זאת ירדה קרנו של ברק בעיני הציבור והוא הופל והובס בבחירות על-ידי התקווה החדשה - הגנרל והמצביא המהולל אריק שרון.
לא יאומן - עוד נמר של נייר
מסתבר שהעיתונאי
עוזי בנזימן צדק כאשר כתב על שרון "לא עוצר באדום", אלא שבמקום הצורה החיובית של הדברים הללו, קיבלנו זאת בצורה השלילית ביותר. קיבלנו עוד נמר של נייר אשר הפך מהמציל הלאומי של מלחמת יום כיפור למחריב הלאומי של גוש קטיף.
זכור משפטו האידיוטי של הגנרל המהולל "גם איפוק זה כוח" כאשר ישב בבית של משפחה שכולה והתגלה במלוא ערוותו: "חשבתי שיהיה קל יותר", "לא ציפיתי לקשיים הללו", וכן "גם איפוק זה כוח"... איזו סכלות.
שרון, שסימל את המאבק בטרור עוד בשנות החמישים, הפך את הצבא, העם והמדינה למסורסים, וגרם להמשך תהליך ההידרדרות של המדינה כאסקופה נדרסת ונרמסת. הוא החזיר את סוחר הסמים טננבאום תמורת מחבלים ששיחרר, קיבלנו גם גופות בארונות תמורת מחבלים משוחררים. אכן הישג... אומנם היו למחריב הלאומי כמה הישגים דוגמת חומת מגן, אך כל זה בטל בשישים וכטיפה בים נוכח הגירוש שתוכנן על-ידי פורום החווה (ויסגלס, אייל ארד,
ראובן אדלר, בניו של שרון ויועצי האחיתופל שלו).
לשם הצלתו של המחריב הלאומי משחיתויותיו הרבות נדרש צעד דרסטי ולכן הגו את הגירוש - גירושם של אנשים שהאמינו בתמימותם בהבטחותיו של המחריב. לשם כך זרקו את
בוגי יעלון ומינו לרמטכ"ל את "דני שובבני" -
דן חלוץ הטוב מכולם, שהיה חסר את הכישורים והניסיון המתאים. כל מינויו היה לשם ביצוע חזון ההינתקות "ברגישות ובנחישות" ולשם הצלת המחריב הלאומי משחיתויותיו הרבות. וראו זה פלא - לא חלף זמן רב וה"רוצח" הגדול משלום הגליל הפך לסב חביב ומאותרג על-ידי התקשורת הבולשביקית וכל שחיתויותיו ועברו המיליטריסטי נשכחו כלא היו... (גם אולמרט אחריו וגם ביבי כיום הלכו והולכים בדרך זו).
הערבים לעומת זאת לעגו, קילסו, צחקו והתמוגגו מנחת כאשר ראו את צה"ל - צבא הגנה לישראל??? - מגרש יהודים. הם עמדו ומחאו כפיים כלא מאמינים - מלאכתם נעשתה על-ידי קבלן המשנה - צה"ל. הם מחאו כפיים לעם המטומטם והמזוכיסטי שאפילו שיש לו צבא, מדינה, רשויות ועוד, עדיין נשאר חולה בנשמה שלו ובמנטליות הגלותית שלו.
המושחת והרופס
לאחר שה"גיבור" והמחריב הלאומי נרדם קיבלנו את "מר ניקיון"
אהוד אולמרט וסגניתו ציפורה-ניקיון-נפלא-לבני. אולמרט שוב, כקודמיו, זחל אל מובארק ואל אבו מאזן ה"מתון". הוא עשה עסקה מבזה עם חיזבאללה - שיחרר את הרוצח סמיר קונטאר (עם תואר שני) תמורת ארונות, מינה את פרץ לשר ביטחון, נכשל במלחמת לבנון השנייה (חלוץ היה כה עסוק בזמנו בהכנות לגירוש המתיישבים מעזה "בנחישות וברגישות" עד ששכח להכין את הצבא למלחמה)ועוד היד נטויה...
כמובן שבשלהי הקריירה שלו אימץ המושחת את עמדות השמאל בכדי שיאותרג בהמשך...
עידן הקרח
ועכשיו יש לנו את "המקפיא הלאומי" מר ביבי-פריזר הבובה-נתניהו, שרוקד לצלילי מחיאות הכפיים וסוליות הנעליים של חובב האיסלאם השחור מהבית הלבן. גזירות הספר הלבן של הנשיא השחור באות דווקא בימיו של ביבי וזה נכנע להן ללא כל התנגדות.
