לא אתן יד כי ארץ ישראל תהא קודמת לעם ישראל; ובלשון רלוונטית - לא יעלה על הדעת כי בגין עיכוב במתן היתרי בנייה ביו"ש, כל הציבור (גם בקו הירוק) נדרש על-ידי הימין למחות, להגיב, להיאבק וכולי; אך כאשר בתים ורכוש של חייבים לבנקים, נגזלים מהם במסגרת תיקי הוצל"פ, על-סמך החלטות לא חוקיות, הימין שותק כמו דג, נציגיו בכנסת מתעלמים מפניות נגזלים, ורק ח"כ אחד בשמאל -
חיים אורון, הסכים להגיש שאילתא בעניין זה, לשר המשפטים! דהיינו, זהו אבסורד שבגין גזל בית - מבליגים, אך בגין הקפאת אישור לבניית בית - הופכים עולמות.
זו אינה הפעם הראשונה שהימין מפגין אדישות ואטימות לענייני חברה וכלכלה, ורק השמאל מרים כפפה (אך ביד רפה)! מעולם לא הסתרתי דעותיי: אני "נץ" בנושאי ביטחון ומדינה, אך "יונה" צחורה בעניינים חברתיים וכלכליים (לכן שמחתי כאשר בג"צ סירב להתיר הפעלת בית סוהר פרטי; בעיניי זו הפרטה של השלטון)! חורה לי, כאשר הימין יושב על הגדר בנושאים מהותיים הנוגעים לחיי היום-יום, אשר משליכים על אופי המדינה ואיכות החיים בה, אך מתעורר "לחיים" רק כאשר על הפרק בניית מאחזים ו/או הריסתם ביו"ש.
ימין תועה בדרכו
אין לי ספק כי רבים בימין יזעמו על דבריי אלו ויטענו: מה הקשר? כל דבר לגופו. ותשובתי - לא רק שיש קשר, אלא אחד קודם לשני, קרי: גזל בתים בניגוד לחוק אך "בשם החוק", הינו חמור שבעתיים מעיכוב בניית בתים חדשים! אם אבחנה זו אינה ברורה כשמש גם לימין, אזי הוא שבוי בתוך עצמו, ואין סיכוי כי רוב הציבור יתקומם עימו כדי למנוע "צו ההקפאה"!
נשגב מבינתי, מדוע הימין מרים דגל אחד בלבד שהינו ארץ ישראל, ולא מבין כי אין טעם לארץ ישראל אם אין אחריה - עם ישראל! אין כוונתי רק לציבור המזהה עצמו כיהודי, אלא שאורחות חייו מונהגים על-פי כללי הצדק והמוסר - בלבד!
אין טעם (וגם לא היגיון) להתפלל שלוש פעמים ביום, לצום, ומאידך-גיסא - להתעלם מגזל שנעשה לאור היום, כאילו "בשם החוק", ההופך אנשים הגונים וישרים לפליטים חסרי כל בארצם!
גביית "חוב"
מובהר במפורש כי "נוטלי משכנתאות" (קרי - לווים שלוו מבנקים לרכישת דירה), או לווים שלוו מבנקים ללא משכון נכס והתקשו בהחזר הלוואה, אינם נוכלים; וברור גם להם כי חוב יש להחזיר, אך כאשר סך של 1,000 שקל הופך ל-10,000 שקל, רק עקב עיוות ידוע, במחשב מערכת ההוצל"פ ו/או עקב אי-דיווח בזמן - מצד הבנקים, בדבר קבלת כספים ישירות מחייבים, לפנינו גזל ושוד!
לא ייתכן מצב שבו רשויות מקומיות גובות כאילו "חוב", באמצעות גובים פרטיים, ללא צווים שיפוטיים (כאשר הגובים משלשלים לכיסם דמי טיפול בסך של כ-600 שקל) - וכל המערכת הפוליטית שותקת ומתעלמת!
כל זאת, למרות שבשנת 2000, היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים הודיעו לבג"צ כי יפסיקו גבייה פרטית שכזו, אלא אם
יחוקק חוק בעניין זה; אך היועץ המשפטי הנוכחי מתעלם מהודעת קודמו לבג"צ ומתיר גבייה שכזו.
מדינה דמוקרטית?
אני בוש הכיצד הכנסת נתנה יד לחקיקה, שלפיה נאסר על חייבים בהוצל"פ להחזיק רישיון נהיגה ודרכון (קרי - אלו לא יוארכו) רק מכיוון שהם מוגדרים כ"חייבים"! (וכלל לא בטוח אם הינם חייבים, אך ברור כי החוב הרשום בהוצל"פ - מעוות). מחר - ישללו מאדם רישיון רופא, עו"ד ומהנדס, כי הוא חייב כסף לפלוני.
אימתי במדינה הטוענת כי הינה דמוקרטית, שוללים מאדם רישיון שקיבל כדין, לאחר שלמד ונבחן לצורך קבלתו? כיצד יתפרנס חייב, אם לא יוארך רישיון נהיגה שלו? ועל-סמך מה שוללים מחייב אפשרות להיפגש עם משפחתו, אם זו גרה בחו"ל?
הקפאה ללא סמכות
ומן ה"כבד" אל ה"קל" (יחסית); קרי - לממשלה אין סמכות להקפיא בנייה (לרבות ביו"ש):
(א) הקפאת בנייה הינה אקט מהותי המחייב הכרעה של המחוקק!
(ב) בנסיבות דהיום, גם לכנסת אין סמכות לחוקק חוק שיעגן הקפאת בנייה, כיוון שמפלגות השלטון (קרי - החברות בקואליציה), התמודדו בבחירות לכנסת הנוכחית, על-סמך מצעים שלא כללו צעד כה דרסטי (אין ספק כי הקפאת הבנייה הינה צעד לכיוון הקמת מדינת פלשתין בין הים לירדן). כדי להכשיר הליך הקפאת הבנייה,
יש לעשות משאל-עם או לקיים בחירות חדשות לכנסת!
(ג) אין ספק, כי אילו הממשלה הייתה מחליטה על עצירת הבנייה רק ביישובים ערביים ביו"ש, הייתה קמה מהומת אלוהים, והשמאל היה "שורף" את הרחובות בתל אביב! אם כן, מדוע מותר ההפך כלפי הציבור היהודי?! ברור כי אילו הקפאת בנייה והריסת מבנים היו נעשות רק כלפי הציבור הבדואי, השמאל היה רותח כאש (ומרתיח את השמאל הבינלאומי); אך כלפי יהודים ביו"ש - הכל כשר! ברור לי כי אילו הייתה נעשית הקפאה רק כלפי הציבור החרדי, ביישובים שלו - השמאל היה מגחך ורוקד מרוב שמחה לאיד!
לפיכך, אם וכאשר המחנה הלאומי - יתעורר ויפנים את אשר ציינתי ברישא מאמרי, וגם יאבק להגנת הפרט, כדי
שחייו לא יהפכו לגיהנם (וכיום לגבי מחצית האוכלוסיה, הינם גיהנם); אזי - רק אז יש סיכוי כי הקפאת בנייה ביו"ש לא תתבצע; ולא מכיוון שיש לנו מנהיגות חכמה (אין), אלא שהעם לא ייתן שזה ייעשה.