היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, מבהיר (יום ה', 3.9.20), כי ניהול משפטו של
בנימין נתניהו במשך שלושה ימים בשבוע, אינו מהווה עילה לקבוע שנבצר ממנו למלא את תפקידו. שלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי בירושלים אמור להיפתח בינואר הקרוב, ובסביבתו של נתניהו הושמעו חששות, לפיהם מנדלבליט יטען - אם תוגש עתירה לבג"ץ - שניהולו האינטנסיבי מונע את המשך כהונתו.
מנדלבליט אמר: "זהו משפט פלילי ככל האחרים. האתגר שנובע בפנינו אינו נובע מעצם ניהול המשפט, אלא מהקמפיין המתמשך המבקש להציג אותו כמהלך המונע משיקולים זרים. זהו שקר וכזב. כתב האישום הוגש נגד האזרח בנימין נתניהו על מעשיו האישיים, ולא נגד ראש הממשלה בתור שכזה. הוא ודאי לא הוגש נגד מפלגה כלשהי. אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית. הזירה היחידה לניהול המשפט היא בית המשפט, שם כולם שווים ושם יוכרעו טענות ההגנה".
מנדלבליט יצא נגד מה שתיאר כהעלאת טענות הגנה מחוץ לבית המשפט, ואמר ש"המטרה ברורה ושקופה: לעשות דה-לגיטימציה להליך. ההחלטה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר או ברשתות החברתיות". מנדלבליט גם אמר כי ראש צוות התביעה, ליאת בן-ארי, והתובעים האחרים לא יושפעו כהוא זה מן האיומים וההכפשות עליהם.
עוד הדגיש מנדלבליט, כי הוא מבחין בין תפקידו כראש התביעה לבין תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, וכי הוא ונתניהו ממשיכים להיפגש, כולל בנושאים רגישים ביותר. הוא הציג כדוגמה לכך את עמדתו לפיה נתניהו יכול לעמוד בראש הממשלה למרות ההליך, ואמר שהביא בחשבון את העובדה שההליך יתנהל שלושה ימים בשבוע. "אין בכך כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה", הדגיש מנדלבליט. הוא עמד על חשיבות הסדר ניגוד העניינים עם נתניהו, כחלק מתנאי כהונתו תחת כתב האישום.
מנדלבליט עמד על הצורך לשמור על דרכי המינוי הקיימות של היועצים המשפטיים, שלדבריו מבטיחות את ממלכתיותם, מקצועיותם והיותם א-פוליטיים. לטענתו, שינוי דרכי המינוי לא יביא לחיזוק המשילות, אלא להחלשת היסודות הדמוקרטיים של המדינה. עוד אמר כי הפרסומים סביב הבדיקה בשנת 2017 בעניינו של שר המשפטים,
אבי ניסנקורן, היו מסולפים, וכך גם ההתבטאויות הפוליטיות בנושא העמדה לדין של מפגינים. לדבריו, הנחיית הפרקליטות בנושא היא תוצר של עבודה בת שנתיים, והטענה כאילו מטרת ההנחיה היא לאפשר אנרכיה - היא שקרית. "יש הבדל גדול בין ביקורת לבין טענות כזב, שמטרתן לערער את הלגיטימציה שלנו", הוסיף.
לדברי מנדלבליט, הייעוץ המשפטי בנושא הקורונה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם השרים, במטרה להבטיח את החוקתיות של הצעדים לשמירת הבריאות ולהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות שלו. "ההתמודדות עם האתגרים נעשית תמיד במסגרת הדין. המשילות, שהיא יסוד הכרחי ובוודאי בתקופת חירום, דרה בכפיפה אחת עם המשילות. זוהי ערובה יסודית לכל אזרח שזכויותיו יישמרו ושההחלטות יתקבלו באורח תקין ותוך שמירה על טוהר המידות. גם פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על הרשות המבצעת הוא חלק מאותה מערכת.
"לצד זאת קיים מקום מרכזי לבתי המשפט, שפסיקתם מחייבת את הכל. אפשר כמובן לבקר פסק דין כזה או אחר ואפילו לטעון שהוא שגוי, אבל מכאן ועד התקפות שלוחות רסן נגד בית המשפט ואף השמצות אישיות נגד שופטים - יש מרחק רב. התופעה הזאת חייבת להיפסק. אין לה מקום במדינה דמוקרטית". לדברי מנדלבליט, באותה מידה יש להבטיח את עצמאות היועצים המשפטיים. הוא הדגיש את הגיבוי שהוא נותן ליועץ המשפטי של משרד האוצר,
אסי מסינג, אשר ספג ביקורת קשה מן השר ישראל כ"ץ.
מנדלבליט התייחס גם להצעתה של ח"כ
אסנת מארק, חברת הוועדה לבחירת שופטים, לבטל את מעמדה הסטטורי של לשכת עורכי הדין: "למי שיש רעיונות מופרכים לגבי לשכת עורכי הדין - אין לי ספק שהלשכה תמשיך להיות גוף עצמאי ומשפיע". הוא דיבר בוועידה וירטואלית של הלשכה.
