רוני אלשיך שם לו למטרה, כאשר כיהן כמפכ"ל המשטרה, לפרק את המחלקה לחקירות שוטרים והגדיר אותה כ"ארגון עוין". תחת הנהלתה של עו"ד קרן בר-מנחם, התחסלה כמעט לחלוטין הפעילות היזומה של מח"ש ונפסקו הבדיקות בנוגע לקצינים בכירים במשטרה. כך טוען (יום ד', 9.9.20) רב-פקד דובי שרצר, ראש צוות חשיפה במח"ש.
שרצר פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שקידומו המובטח לדרגת סגן-ניצב אינו מבוצע משום שהוא נטל חלק מרכזי בחקירות נגד בכירי המשטרה מאז הושאל ממנה למח"ש בספטמבר 2014. בין היתר השתתף שרצר בחקירות נגד ניצב
רוני ריטמן, ניצב נסים מור, ניצב
קובי כהן, ניצב
חגי דותן, ניצב
ברונו שטיין וניצב
מנשה ארביב. הוא גם עמד בראש צוותי החקירה בפרשות
רונאל פישר (בה הוא מעיד בימים אלו) והרב
יאשיהו פינטו, וגבה הודעות מרב-ניצב
יוחנן דנינו, ניצב
ירון בארי ובכירים אחרים.
בעתירתו מגולל שרצר בצורה חסרת תקדים את מערכת היחסים העכורה בין צמרת המשטרה בתקופתו של אלשיך לבין צמרת מח"ש בראשותו של עו"ד
אורי כרמל. לטענתו, אלשיך פעל נגד מח"ש בצורה שאין להעלות על הדעת במדינה דמוקרטית. "חקירות רגישות אלה יצרו מתח קיצוני בין בכירי משטרת ישראל לבין מח"ש", הוא טוען. מן העתירה עולה, כי את המתח הרב ביותר יצרה פרשת ריטמן, כאשר אלשיך התעקש להותיר בתפקידו את מפקד להב 433 דאז, למרות טענותיה של קצינה על הטרדה מינית, ונאלץ לקבל את התפטרותו רק בעקבות פסק דין של בג"ץ.
כמו-כן, נוצר מתח רב כאשר שרצר עמד בראש הצוות שחקר את מותו של יעקוב אבו אל-קיעאן בכפר אום אל-חיראן מאש המשטרה לאחר שדרס את השוטר
ארז לוי. אלשיך טען מיד שהדריסה הייתה פגיעה לאומני ומח"ש חקרה את האירוע. לטענת שרצר, אלשיך הפעיל לחצים כבדים על מח"ש בנושא זה, והדברים הגיעו לשיאם כאשר עוזרו שלח בטעות לסגן מנהל מח"ש,
משה סעדה (שניהל אותה בפועל בשל מחלתו של כרמל), הודעה שקיבל מאלשיך ובה נאמר "תיכנס ב-סעדה". לדבריו, אלשיך ניסה באופן יזום להרתיע את מח"ש מלחקור את המשטרה בכלל ואת אירוע אום אל-חיראן בפרט.
לדברי שרצר, באפריל 2016 ביקר אלשיך את כרמל בביתו, שם שהה בשל מחלתו, ואמר לו - תוך רמז לעברו כסגן ראש השב"כ: "אתה הרי יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים". במאי 2018, כאשר פרש מתפקידו, אמר כרמל שפיקוד המשטרה סימן את מח"ש כ"ארגון עוין", אך לא ייחס זאת לאמירה ישירה מפיו של אלשיך.
בפברואר 2017, ממשיך שרצר, דרש אלשיך מהיועץ המשפטי ל
ממשלה ומפרקליט המדינה דאז,
אביחי מנדלבליט ו
שי ניצן, להפריד את אגפי הפרקליטות והחקירות שבמחלקה. משמעות הדבר, טוען שרצר, היא פירוק מח"ש או לפחות החלשה שלה. באותם ימים נחקרו פרשות נתניהו, הוא מוסיף, היה צורך בשיתוף פעולה בין כל הגורמים ולכן אלשיך נהנה ממעמד חזק מהרגיל בקרב בכירי הפרקליטות. שרצר מציין, כי בר-מנחם הפרידה את שני האגפים, וכאמור הוא טוען שבתקופתה אף חדלה מח"ש מחקירות יזומות ומבדיקות נגד בכירי המשטרה.
שרצר ממשיך וטוען, כי אלשיך הורה לרכז בלשכתו תלונות נגד מח"ש, וכי כתוצאה מכך הוגשו תלונות רבות נגדו. לדבריו, חלק ניכר מן התלונות היו מצד בעלי עניין בחקירות הרגישות שניהל. רוב התלונות נגעו לביקורת חריפה שמתח עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר זיכויים של ארבעה שוטרים ("פרשת סבג"). לדבריו, אלשיך ביקש מניצן לבדוק את התנהלותו של שרצר בחקירה זו, והבדיקה נמשכה שנה וחצי שבמהלכה עוכב קידומו. בסיומה קבע המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, כי לא היה מקום לביקורת של בית המשפט וכי נגרם לשרצר עוול של ממש.
ניצן גם ערך לשרצר שימוע לגבי התבטאויות מילוליות שלו בשתי חקירות [כולל התבטאויות מיניות כלפי ע"י, עדת המדינה בתיק פישר - א.ל], קבע שהתבטאויות אלו אינן מקובלות עליו ונרשמה הערה בתיקו האישי. שרצר מדגיש, כי נקבע במפורש שאין מקום להליכים פליליים או משמעתיים, ולכן הערה זו אינה יכולה להוות עילה להימנעות מקידומו.
בעניינו האישי טוען שרצר, כי התקן של ראש צוות חשיפה במח"ש הוא של סגן-ניצב, אך סוכם שהוא יתחיל אותו כרב-פקד (דרגתו בלהב 433) למשך שנת ניסיון ושיקודם אחרי שיעבור קורס פו"ם. לדבריו, הוא סיים את הקורס בהצטיינות יתרה, זכה לשבחים רבים מצד מפקדיו, אך הדרגה לא ניתנה לו בשל חלקו בחקירות בכירי המשטרה. שרצר מציין, כי הוא אמור לחזור כעת למשטרה - לאחר הודעת השר
אבי ניסנקורן על הפסקת השאלת שוטרים למח"ש - בדרגת רב-פקד.
לדברי שרצר, ביולי 2016 הוא נפגש עם אלשיך, תיאר את השתלשלות האירועים שהובילו להימנעות מקידומו וביקש הסבר מדוע ההבטחה לא קוימה. אלשיך הסתפק באמירה כללית לפיה שרצר אינו עומד בתבחינים לקידום באותה שנה. לטענת שרצר, בדיעבד התברר לו, כי אלשיך סימן אותו "כגורם שמפריע למשטרת ישראל בעבודתה ופעל באופן אקטיבי להדחתו מהשירות במשטרת ישראל".
עוד טוען שרצר, כי בחודשים האחרונים הבטיחה לו בר-מנחם שהוא יעבור לתפקיד אחר בדרגת סגן-ניצב, אך הפרה הבטחה זו. לדבריו, למרות הודעתו של ניסנקורן על אזרוח מלא של מח"ש, ימשיכו להגיע קציני משטרה מושאלים למחלקת המודיעין שלה - כולל רב-פקד המגיע בימים אלו ויקבל דרגת סגן-ניצב; הוא השוטר היחיד שייפגע מן ה"אזרוח". מבחינה משפטית טוען שרצר, כי המשטרה פועלת בניגוד עניינים, תוך הפרת הבטחה מינהלית מחייבת ומתוך שיקולים זרים. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
עודד סבוראי וסיון האוזמן, וטרם הוגשה תגובת המשטרה.
