בידי המשטרה היה מידע, לפיו
נתן אשל - לשעבר ראש לשכתו של
בנימין נתניהו - מקבל באופן קבוע סכומים בדולרים מ
שלדון אדלסון "להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו". על בסיס מידע זה, ביקשה וקיבלה המשטרה במארס 2017 אישור להאזנות סתר לטלפון הסלולרי של אשל. כך חושפים (13.9.20) סניגוריו של מו"ל
ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
עוה"ד
נוית נגב ו
איריס ניב-סבאג מבקשות מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות לפרקליטות לחשוף את מלוא הבקשות, עליהן חתום מי שהיה אז ראש יאח"ה, תת-ניצב
כורש ברנור (כיום מפקד המכללה לשוטרים). הבקשה הראשונה נושאת את הכותרת "קבלת שוחד (מכוח דיני השותפות) בעניין
ישראל היום", ומזכירה את הקמת ישראל היום בידי אדלסון ואת אהדתו לנתניהו. נאמר בה, כי ידיעות מודיעיניות מוסרות שאשל הוא אישר הקשר בין נתניהו לאדלסון, וכי הוא ודובר משפחת נתניהו שעיה סגל היו בקשר עם [אדם ששמו מושחר] מן העיתון "לצורך תיאום הכתבות שיפורסמו בעיתון".
עוד נאמר בבקשה, כי העורך דאז של ישראל היום,
עמוס רגב, "היה מקבל טלפון על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס מאדם בכיר בסביבת נתניהו ובו היה מקבל הנחיות לגבי הפרסומים. נתן אשל היה מקבל באופן קבוע [מושחר] לערך [מושחר] דולר משלדון אדלסון. הכסף היה מיועד להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו [מושחר]". על פרפראזה המצויה בנספחי הבקשה, אשל "היה מקבל בקביעות ובתדירות גבוהה אלפי דולרים משלדון אדלסון לצורך הוצאות שוטפות של משפחת נתניהו".
בבקשה הושחרו גם קטעים שלמים, תחת הכותרות "שיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה". סעיף נוסף בבקשה נושא את הכותרת "קבלת שוחד (מכוח דיני השותפות) בעניין
ערוץ 10" - בו שותף
ארנון מילצ'ן, שהמתנות שקיבל ממנו נתניהו עומדות בלב תיק 1000. בחלק זה נאמר כי נתניהו נחלץ לעזרתו של ערוץ 10 ומנע את סגירתו, במקביל למתנות שקיבל ממילצ'ן. המשטרה התייחסה לפגישה שהתקיימה בשנת 2010 בלשכת ראש הממשלה ובה השתתפו נתניהו, אשל, גיל שפר ו
ארי הרו - והמשך המשפט הושחר. המשטרה ייחסה לאשל עבירות של לקיחת שוחד, תיווך בשוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי חקירה. הפרקליטות סירבה לחשוף חומר זה בפני ההגנה, בנימוק שהחיסיון נועד להגנה על שלומו של אדם וכדי שלא לחשוף שיטות ואמצעים.
רשימת חומרי החקירה שבבקשה מעלה, כי בניגוד להכחשות משרד המשפטים - רב-פקד אבי רוטנברג נטל חלק לפחות פעם אחת בחקירת פרשת 2000, בתקופה בה היה בן-זוגה של ג'ודי
שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס. במזכר שכתב רוטנברג במאי 2016 - שלושה חודשים לאחר שהמשטרה ביקשה לחפש בטלפון של הרו תחת הכותרת "תיק 2000" נאמר כי "הרו מוכן לדבר מבלי להיות עד מדינה ככל שיבין ש'החבל על צווארו'. ל-ארי הרו מידע רב בכל הנושאים הרלוונטיים לביבי ושרה". הפרקליטות מסרה לנגב וניב-סבאג, כי רוטנברג "לקח חלק בפגישה עם מקור מודיעיני".
בבקשתן מצביעות נגב וניב-סבאג על שניים מקווי ההגנה של מוזס. האחד יהיה, שאין לפרש בצורה פלילית את שיחותיו עם נתניהו (בהן, על-פי כתב האישום, הבטיח מוזס לנתניהו סיקור אוהד תמורת הגבלת ישראל היום). לדבריהן, מאחר ש-הרו הוא עד הגנה בתיק 2000, יש חשיבות למגעים איתו ולכן יש לחשוף את המסמכים הנוגעים למגעים אלו. השני יהיה טענה לאכיפה בררנית: בעניין ישראל היום - יטען מוזס - ש"היה ועודנו מובהק ובוטה יותר" מהאישום נגדו, העלה ברנור חשד לשוחד אך כלל לא התנהלה חקירה.
מן הנספחים לבקשה עולה, כי המשרד לביטחון פנים הטיל חיסיון על כ-50 חומרי חקירה - חיסיון מלא או מתן פרפראזה בלבד להגנה. על כ-20 מסמכים נוספים הוטל חיסיון חלקי, הכולל לעיתים הסתרה של מועד עריכתם ולעיתים מחיקה של מילים בודדות או שורות אחדות. הם גם כוללים ידיעות רבות שהגיעו למשטרה, ואשר בסופו של דבר לא הבשילו למידע מוצק נגד נתניהו ואחרים.
אחת הפרפראזות שבתיק מספרת: "
זאב אלקין התבקש על-ידי ביבי נתניהו למצוא אדם שלא מתגורר בארץ שירכוש את עיתון גלובס וערוץ 20 בטלוויזיה ויהיו לויאליים לנתניהו. אלקין פנה לדוד דוידוביץ באמצעות איש עסקים". דוידוביץ, יוצא רוסיה, אכן הציע במפתיע לרכוש את גלובס בסכום גבוה במיוחד - אך הצעתו נדחתה בידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין. מניעיו לא הובררו בזמן אמת וייתכן שפרפראזה זו - אם המידע נכון - מלמדת עליהם בדיעבד.