ועדת הכספים אישרה תוספת בת 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי לשנת 2020, זאת בהעדר תקציב מדינה לשנה זו. התקציב לשנת 2020 יעמוד על 410.8 מיליארד שקלים, המורכבים מ-399.8 מיליארד שקל - תקציב שנת 2019, בתוספת 11 מיליארד השקלים במסגרת תוכנית הפעולה הממשלתית, שאישרה הממשלה לאחרונה.
תוספת 11 מיליארד השקלים מיועדת לצרכים הבאים: 3 מיליארד שקל תוספת למשרד הביטחון, כ-2.9 מיליארד שקל עבור הוצאות מחויבות של הממשלה, בהן הסכמי ייצוב מול קופ"ח, המשך תוכניות משרד החינוך, פיתוח תשתיות תחבורה, ותקציב השכלה גבוה. כמיליארד שקל תוספת למשרדי הממשלה בהתאם לתוכניות עבודה שונות של המשרדים, כ-940 מיליון שקל מענק חד-פעמי לאוכלוסיית הנכים, כ-940 מיליון שקל ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. כ-710 מיליון שקל תמיכות במשרדי הממשלה השונים, כ-500 מיליון שקל להמשך תוכניות חינוכיות במשרד החינוך, כ-380 מיליון שקל להעלאת יהודי הפלאשמורה, כ-300 מיליון שקל למענקים לרשויות המקומיות, לתמרוץ דיור ופיתוח הרשויות, וכ-200 מיליון שקל ליישום מגוון החלטות ממשלה - פיתוח אזור ים המלח, הקמת מרכזי חוסן, סיוע ליושבי עוטף עזה, תוכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסיים, ולפרויקט דרך חדשה.
במסגרת התקציב נכללים כ-90 מיליון שקל לתקצוב החינוך המיוחד שבזרם החינוך המוכר שאינו רשמי, לאור דרישות חברי ועדת הכספים ומאבק שניהלו במשך חודשים ארוכים, סוכם עם האוצר על תקצוב ילדי החינוך המיוחד במוכש"ר, במסגרת התוספת לתקציב 2020.
הנושא נידון פעמים רבות במסגרת דיוני ועדת הכספים, ואף התקיימו דיונים ייעודים בנושא, במהלכם עלה כי אנשי חינוך רבים במוכש"ר, זוכים לשכר חלקי בלבד והמערכת כולה סובלת מקשיים תפקודיים קשים, נוכח כך שתקציבה לא מתוקצב בבסיס התקציב.
במהלך הדיון הציגו מספר חברי ועדה תוכניות ושימושים שונים שלא תוקצבו בבסיס התקציב לשנת 2019 ולא קיבלו מענה גם בתוספת התקציבית שאושרה היום. בנוסף עלו טענות מצד חברי ועדה, כי הפירוט שהעביר משרד האוצר בטרם הדיון, למרות מספר הרחבות שבוצעו בו לבקשת ועדת הכספים, עדיין אינו מספיק, וקראו לא לאשר את התוספת עד לקבלת פירוט רחב הרבה יותר, ברמת התוכניות הספציפיות להן מיועדים הכספים. בנוסף ביקרו מספר חברי כנסת שימושים שונים שכוללים ההסכמים הפוליטיים.
מ"מ ראש אגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, טען כי ניתן היה 'להתכנס' לתקציב של 405 עד 406 מיליון שקל בלבד, וכי ההרחבה שאושרה לדרישת הכנסת, אפשרה מתן מענה לצרכים נוספים, וכי עם זאת, יש פעולות רבות שעדיין לא מתוקצבות בהעדר תקציב מדינה מאושר. לעניין הטענות לחוסר שקיפות ביעודי התקציב ציין: "אנחנו מביאים פירוט מאוד מאוד מדוקדק, לוח הזמנים נקבע בצורה מאוד דחוקה, ביקשתם פירוט יותר מפורט, וניסינו לענות על כל מה שאפשר במסגרת היכולות שלנו".
גרדוס הציג את הערכת האוצר כי בהנחה שבאמצע השנה הבאה תחל יציאה מהמשבר, הגרעון כאחוז מהתוצר יעמוד על 13.4% ב-2020, על 9.5% ב-2021, על 5.7% ב-22, ועל 5.3% ב-2023.