הניסיון להציג את סגירת החנויות והמסעדות בירושלים בשבת כהשתלטות חרדית, עם כל הכבוד, אינו אלא דמגוגיה זולה, שאינה משקפת את המציאות. האם הציבור אינו מכיר את 'חוק שעות עבודה ומנוחה', שלפיו אסור ליהודים לפתוח בתי עסק וחנויות בשבת? בכלל, החוק במדינת ישראל היהודית מחייב שמירת שבת בכל המוסדות הציבוריים, הממלכתיים והעירוניים.
מעניין, שכל אותם יפי הנפש, המתהדרים בנאמנותם לחוק, מוכנים לרמוס אותו ברגל גסה, אם יש לו קונוטציה דתית. כך לגבי החוק הנזכר, שהוא חוק סוציאלי מובהק, שמטרתו לאפשר את המנוחה בשבת, והבילוי בחיק המשפחה, ובעיקר את השוויון בין כל העובדים, שלא להפלות לרעה את שומרי השבת.
באשר לפתיחת מרכז תרבותי חרדי במתחם שנלר המיתולוגי בעיר, יש לזכור, כפי שציין סגן ראש העירייה דוד הררי, כי מדובר באזור חרדי, המוקף בישיבות ובמוסדות חרדיים. החרדים מהווים כשליש מאוכלוסיית העיר, וגם להם כאזרחים מגיעות זכויות, ובכללן בתחום התרבות. ומי שחושב אחרת - שיָקום!
|
דומני כי המחלוקת בין מזכיר ש"ס לד"ר זקוביץ', לגבי אופיו של החוג לתנ"ך בכנסת, משקפת את ההבדל בין הגישה הדתית למקרא לבין הגישה החילונית.
בתפיסה הדתית התנ"ך הוא בראש ובראשונה טקסט מקודש, המדריך לחיי קיום מצוות ומידות טובות. לעומת זאת, בתפיסה החילונית התנ"ך הוא טקסט ספרותי והיסטורי גרידא. משום כך גם המורים החילונים מלמדים אותו בגילוי ראש ובפרשנות חופשית.
נכון שאין לאף אחד מונופול על התורה, שניתנה לכל היהודים. אולם אי-אפשר להתעלם מן העובדה שהתורה ניתנה במעמד הר סיני כספר חוקים מקודש, המדריך לחיי מעשה, וכפוף לפרשנות מסורתית ברוח חז"ל. כל פרשנות אחרת מעוותת את מהותו.
הוראת תורה, ללא קיום מצוות, פוגעת בדבריה, בחוקיה המפורשים וברוחה המקודשת. הלימוד במקרה זה משול לגוף נְטול נשמה ורוח חיים. לא פלא שלשיעורי התנ"ך בבתי ספר חילונים אין רייטינג, והם בעדיפות נמוכה בעיני התלמידים. אז מי אמר שיהדות היא מילה גסה?
|
הממצאים העגומים של הסקר, המצביע על כך, כי רבע מהצעירים לא מוכנים לעבוד ביחד עם מוגבלים, צריכים להדליק נורה אדומה בכל מערכות החברה והחינוך.
על המתנ"סים, הגנים ובתי הספר לעודד שילוב מוגבלים בקהילה וליזום פעילויות משותפות בין המוגבלים לבריאים. כבר בגן ובבית הספר יש לטפח גישה שילובית זו בין התלמידים הרגילים למוגבלים לכל סוגיהם - הפיזיים, השכליים והמנטליים.
ראוי לשלב את החריגים בבתי ספר רגילים. גם אם יש צורך שילמדו בכיתות טיפוליות, הם יוכלו להשתלב בפעילות החברתית של בית הספר. בדרך זו גם החריגים יצאו נשכרים וילמדו לחיות בחברה בריאה, אך לא פחות מכך התלמידים האחרים ירכשו ערכים של עזרה לזולת, ובעיקר ילמדו לחיות בלי סטיגמות, פחדים ודעות קדומות, הרווחות בחברה כלפי המוגבלים.
גם במסגרת פרויקט פר"ח, יש לעודד סטודנטים לסייע למוגבלים. הפרייה הדדית כבר אמרנו?
|
חשיפת הפרטים מעיסקת שליט, על-ידי ח"כ דניאל בן סימון, מצביעה על כך כי הח"כ הטרי לא נגמל עדיין מעידן העיתונאות, שֶבו הכל דיבורים, פטפטת וסקופים. נראה כי בן סימון להוט היה ב'שבתרבות' להביא לציבור סקופ, ולרשום את זכות הבכורה עליו, מבלי לשקול את ההשלכות האפשריות על הצלחת העסקה ורגישותה.
ראוי שבן סימון, המחפש כותרות, יעבור קורס פרלמנטרי מזורז להבנת האחריות הציבורית של התפקיד, המחייב לא פעם שתיקה ושמירה על מידע חסוי. אולם גרוע מכך, מתברר שהעיתונאי הוותיק בן סימון התגלה במערומיו, כאשר תלה את דבריו בבנימין נתניהו, מה שהתברר כלא נכון. בכך הפר ברגל גסה את כלל היסוד בעיתונאות, שכל עיתונאי מתחיל יודע - אמינות ונאמנות למקור. אפילו במבחן התקשורת לא עמד בכבוד.
|
|