לבקשת ועדת הקורונה בכנסת הוצגה (יום ג', 13.10.20) תוכנית חלופית לסגר, הכוללת שמירה קפדנית על ההנחיות אך פתיחה מותאמת של עסקים ומערכת החינוך. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, הזהירה כי "אסור שתהיה אנרכיה, יש חוק וחייבים לכבדו אך יותר ויותר אנשים ורשויות מודיעים בריש גלי כי יפרו את ההנחיות משום שאבדו את אמון במערכת. כדי להשיב את אמון הציבור - יש לדבר איתו בשקיפות, בגובה העיניים, ולתת לרשויות המקומיות לנהל את המאבק. לבצע אכיפה ישירה ויעילה, לא על אנשים שהולכים לבדם ברחוב - אלא על מוקדי התקהלות והדבקה. לצערנו, עד כה התרשמנו שאסטרטגיית משרד הבריאות מתייחסת רק לנתוני התחלואה והבדיקות, ולא להשפעות הכוללת של הנגיף- הנזקים הכלכלי, החברתי והנפשי".
שאשא-ביטון קראה לממשלה לאמץ את התוכנית, טיפול משולב ומותאם בנגיף - להשיב מיד את תוכנית הרמזור אפילו באון שמתמקד באזורים בתוך יישוב, ולהסיר את ההגבלות שאין בהם הגיון אפידמיולוגי כריחוק מהבית, טייק אווי, יציאה לטבע ועוד.
לדברי הפרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, העקרונות ליציאה מהסגר הן סיכון אפידמיולוגי נמוך, עמידה במדדי התחלואה לפי לוח הזמנים, הסברה ואכיפה והעברת סמכויות לרשויות המקומיות. לאחר הסגר - נחזור למתווה הרמזור. כיום אנו במדדי תחלואה טובים מבחינת הצלחת הסגר, ואם הציבור ימשיך לשמור על ההנחיות - ביום ראשון כבר נגיע למדדים הרצויים.
הפרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הציג תוכנית שגיבש עם רופאים נוספים, ומטרתה עיצוב שגרת-חיים בצל הנגיף, תוך מזעור התחלואה והתמותה. עקרונות התוכנית כוללים השקעה במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך, עקביות בהנחיות על בסיס הגיון אפידימיולוגי, התמקדות בהגנה על אוכלוסיות בסיכון. לוין ציין את ההקפדה על הגבלות בהתקהלויות בחלל סגור, ובפרט אלו הכוללות פעילות בסיכון גבוה: שירה, צעקה, אכילה, תוך העמדת חלופות להתקהלויות אלו באוויר הפתוח, ועידוד פעילות בסיכון נמוך באוויר הפתוח, כגון טיול בטבע או השתתפות בפעילויות ספורט.
לוין קרא ל"שותפות ישראלית מקודשת" שתושג על-ידי הצגת יעד נכון לציבור. פרופ' לוין טוען כי יש להפסיק לפעול מתוך פחד בטענה ש"אין בריאות הציבור בלי הציבור". לדבריו, עלינו ליצור שדגרת חיים חדשה בנוכחות הנגיף. הסגר גורם לנזק שעולה על התועלת, ההגבלות לא הגיוניות.
במערכת החינוך, קרא לוין להבחין על-פי גיל התלמידים והסיכון שלהם להידבק ולהדביק, וכן לבדל על סמך תחלואה יישובית: באזורים עם תחלואה קלה - מתווה לימודים ישים ובדרגת סיכון נמוכה (כלימוד במשמרות, לימוד בקבוצות קטנות בחללים גדולים, למידה 'היברידית' המשלבת למידה פרונטלית ומקוונת, ועוד). באזורים עם תחלואה גבוהה או לאחר התפרצות משמעותית במסגרת החינוכית (אך לא לאחר הדבקות בודדות)- לימודים מקוונים 'עד יעבור זעם'.
לוין הציע "ניתוח אפידמיולוגי יעיל" של אירועי הדבקה של 5 אנשים ויותר בבת אחת ('התפרצות'), תוך מתן דגש למהירות על חשבון רגישות מרבית באיתור מגעים בודדים. "מכל אירוע יופקו לקחים להתערבות אשר יימסרו לציבור באמצעים של הסברה ולא הפחדה", הדגיש, אך "אי אפשר לעצור לגמרי את ההדבקות., לכן צריך לראות איך חיים עם הדבקות מקריות ולא התפרצויות".
לדברי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) "כשמספר הבדיקות גבוה - גם מספר המאומתים גבוה, יש לבטא שקיפות במדיניות הבדיקות, כי כיום תחושתי שמשתמשים בהם לצרכים פוליטיים. החלטות ממשלה שמסכנות אותי, את נפשי ואת ילדיי - לא צריך לקיים", תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה את החובה להבהיר מה התבחין לבדיקה, והאם מגע עם חולה מאומת מחייב או לא, יאיר גולן הדגיש את ביזור האחריות, הסברה ברורה 24 שעות ואכיפה מירבית על פעולות מעטות, יואל רזבוזוב (יש עתיד) קרא להחזיר פעילות ספורט לנוער, במקביל לחזרה ללימודים, יוראי להב-הרצנו קרא להבהיר את מתווה החזרה ללימודים, שיאפשר להורים רבים לשוב לעבודה, אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד) הדגיש כי התחבורה הציבורית משרתת בעיקר את העסקים הקטנים, העומדים להיפתח, ולכן יש לתגבר את תדירות האוטובוסים - בהם תישמר התפוסה על 50% בלבד. מיקי לוי (יש עתיד) הזהיר מקטסטרופה כלכלית, "תהיה כאן פשיטת רגל. לא יהיה כאן מי שיוכל לשלם מיסים והנינים שלנו עוד ישלמו את המשבר" ואילו הילה שי וזאן (כחול לבן) הזהירה מאיבוד אמון הציבור, והבטיחה להציע את תוכנית לוין לעיון מפלגתה.
