לקראת היציאה המסתמנת בשבוע הקרוב מהסגר השני מפרסם "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מסמך" דוח חמור, המזהיר מפני ההשלכות של פתיחה לא מבוקרת מהסגר הנוכחי. "מדינת ישראל נמצאת בימים אלה בנקודת מבחן משמעותית בהתמודדותה עם משבר הקורונה. ירידת התחלואה מאפשרת תחילת הסרה הדרגתית ומבוקרת של המגבלות, אך האתגר העומד לפתחנו הוא האם נצליח לעמוד בכללים שקבענו לעצמנו" - נאמר במסמך.
מחברי הדוח מזכירים כי בתום הסגר הראשון זוהו בארץ כ-20 מאומתים מדי יום, ואילו כיום מזוהים כ-2000 (פי מאה), ומתריעים כי "ההשלכות של פתיחה לא מבוקרת חמורות בהרבה ביחס לגל הראשון".
"בעת ההתלבטות על קצב היציאה, חשוב להבין נקודה עדינה שלעתים נשכחת: ככל שמקדימים בהסרת מגבלה מסוימת, יקח זמן ארוך יותר להגעה להסרת המגבלה הבאה. הסיבה לכך פשוטה: הסרת מגבלה גורמת לעליית קצב התחלואה (המבוטא על-ידי מקדם ההדבקה R), ובהתאם ייקח לנתוני התחלואה זמן רב יותר לרדת עד למדרגת הסרת המגב לות הבאה. לכן, דווקא המצדדים בהגעה לפתיחה מהירה ככל הניתן ובאחריות של כל המשק, צריכים להיות הראשונים המתעקשים על פתיחה איטית בשלבים הראשונים".
מחברי הדוח מבחינים "בימים אלה בהתגברות הלחץ להסרת המגבלות, בדומה למה שחווינו ביציאה מהסגר הראשון", אך מבהירים כי "זוהי דינמיקה מסוכנת מאוד, שתוביל אותנו במהרה לעליה חוזרת של התחלואה, כשכאמור נתוני הפתיחה גרועים ביותר". הם מבהירים את החשיבות של הדברים באמצעות דוגמה: "כיום מאומתים מדי יום סדר גודל של 2000-1500 נדבקים. נניח כהנחה אופטימית ביותר שפתיחת המשק תעלה את R ל-1 ולא מעבר לכך. דהיינו, שמדי יום יתגלו "רק" 2000-1500 מאומתים חדשים. הסטטיסטיקה מראה שכ-50 מתוכם יהפכו לחולים קשים וישרדו, וכ-20 מתוכם ימותו בתוך כחודש".
"נניח שמדינת ישראל תתמיד במצב זה לכחצי שנה, ונניח כהנחה (לעניות דעתנו אופטימית) שבעוד כחצי שנה יהיו בישראל מנות חיסון בכמות מספקת לדיכוי המגפה. בחישוב פשוט, ותחת ההנחות האופטימיות הללו, מספר הנפטרים מקורונה בחצי השנה הקרובה יהיה קרוב ל-5000!, וזאת לצד העומס העצום שיושת על מערכת הבריאות בעיצומה של עונת החורף הקשה ממילא".
עוד מזהירים מחברי הדוח, כי במקרה שמקדם ההדבקה יהיה גבוה מ-1 והתחלואה תעלה, אנו נידרש להחזיר את ההגבלות המחמירות. המשמעות תהיה ככל הנראה סגר נוסף במהלך החודשים הקרובים, לאור העובדה שנתוני הפתיחה הנוכחיים אינם טובים - מה שעלול להביא לקץ האמון הציבורי בחברי הממשלה והכנסת.
