"על-רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד".
כך אומרת (יום א', 25.10.20) הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בחוות דעת לקראת הדיון בקבינט הקורונה על הארכת השימוש בכלי השב"כ לאיכון חולים ומי שבאו איתם במגע. הרשות מזכירה, כי הנימוק המקורי לשימוש זה - עם פרוץ המגיפה - היה הקושי לבצע בדיקות אנושיות לכל חולה. לטענתה, נימוק זה אינו קיים כעת, וזאת לנוכח הודעה שמסרה המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר (20.10.20).
בהודעה זו נאמר כי המערך האפידמיולוגי כולל כיום 2,985 חוקרים ומתשאלים, היכולים לבצע שתיים-ארבע חקירות ביום, והוא צפוי לגדול. "משמעות הדבר היא שכבר כיום מתבצעות בישראל לכל הפחות בין 6,000-4,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום, וכמות זו עתידה לגדול". כאשר מדובר על ירידה חדה במספר החולים המאומתים (2,000-1,000 ליום בשבוע האחרון - א.ל), די בכך כדי לאתר את מי שבאו במגע עם החולים, סבורה הרשות.
הרשות מוסיפה: "נוכח הפגיעה הדרמטית והמתמשכת בזכות החוקתית לפרטיות של כל תושבי מדינת ישראל כתוצאה משימוש רציף במנגנון השב"כ, פגיעה שאת אותות המדרון החלקלק שלה ניתן לראות כבר היום, בין היתר, ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף ואף להעבירו לגופים נוספים לצרכים שונים, ובהינתן כי מערך החקירות האפידמיולוגיות המורחב, לצד הבדיקות הרבות, מעמיד כבר היום חלופה בת-קיימא למנגנון השב"כ בהיבט איתור המגעים (כפי שנעשה בכל הדמוקרטיות המערביות האחרות), הדבר משליך במישרין על מידתיות המשך השימוש במנגנון השב"כ, ובנתונים הקיימים מחייב בחינה מחדש של ההצדקה להמשך השימוש במנגנון פוגעני זה".
לדעת הרשות, "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל. זאת, למשך תקופת מעבר קצובה בזמן במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את אפקטיביות מערך החקירות האפידמיולוגיות, ולהמשיך בקידום החלופה הטכנולוגית האזרחית". הרשות שבה וקוראת, כמו בחוות דעת הקודמות, לפתח במהירות כלי טכנולוגי אזרחי שיתן מענה במקום כלי השב"כ.