"על הבעייתיות בחוק אלימות כלכלית לבוא לביטוי בספר החוקים"

שר המשפטים אבי ניסנקורן השתתף (יום ג', 17.11.20) בדיון ועדת החוקה להכנת הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית לקריאות שנייה ושלישית, וביקר את התנהלות חברי הוועדה מסיעת הליכוד בדיון הקודם. ניסנקורן: "הצעת החוק הממשלתית עברה אישור בוועדת השרים לחקיקה, והתנגדות חברי הליכוד בוועדה - למעט קרן ברק שיזמה והיא המנוע מאחורי הצעת החוק - זו תופעה פסולה. חברי הוועדה מטעם כחול לבן נשארים בוועדה ומצביעים גם כשההחלטות לא כל כך נוחות, ואנחנו מצפים שהצעת החוק תיתמך ע"י חברי הקואליציה. את האלימות הכלכלית יש למגר, ולאחר הדיון הקודם בו נאמרה האמירה ש'אשתי תתנגד שאסע למשחק כדורגל' מראה חוסר הבנה בסיסית של מטרת החוק, שמדבר על מקרים קשים שיש לשרש אותם. אלימות כלכלית יכולה להביא למצב שבו בני זוג פוגעים פגיעה חמורה ביכולת לתפקד כלכלית, בכבוד האדם, וזה משליך על כל התא המשפחתי. הוועדה צריכה לקדם את החוק החשוב הזה לספר החוקים. אנחנו מגנים על הצורך לקדם את השוויון ולחזק את מעמד האישה כי בסוף האלימות הכלכלית ברובה היא נגד האישה, ולהביא למצב שאנחנו נלחמים בתופעות פסולות. זה צריך לבוא לביטוי בספר החוקים". יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "היו פה דעות רבות, ובחלקן ייתכן שלא התכוונו למה שנשמע, אני לא מגן על שום תזה, אך מותר גם לחברי קואליציה לחשוב אחרת ולנסות לתקן את הדברים. יכולות להיות גישות שונות ודעות שונות. אין שום ספק שהנושא בעייתי והוא צריך לבוא לביטוי בספר החוקים של מדינת ישראל". ח"כ קרן ברק (הליכוד), יוזמת הצעת החוק הפרטית בנושא: "החוק עבר ועדת שרים ועבר מליאה. הוא נכנס שונה ויוצא שונה כמו כל חוק אחר, והכוונה לטייב ולדייק אותו כדי לתקן את העוולות. עם זאת, אי-אפשר להתעלם מקולות אחרים שנשמעו פה והתכוונו לשפוך את התינוק עם המים. אלימות כלכלית היא הקדימון לאלימות גופנית, ולעיתים היא מובילה ישירות לרצח הבא ואנחנו כאן כדי למנוע גם את הרצח הבא, גם את האלימות הפיזית וגם הכלכלית. נמצאות איתנו כאן נשים שיספרו על הטרור שהן חוו ואת זה בדיוק אנחנו צריכים לעצור. אנחנו כאן כדי להגן על נשים ולמנוע פגיעה בהן בגוף ובנפש". מרים ספיר בן לולו, עובדת סוציאלית ארצית לענייני סדרי דין: "אני מבינה את החשש לניצול לרעה כדי להעצים סכסוכים הסיכון תמיד קיים ובשביל זה יש בית המשפט ואסור לנו כחברה בשל שימוש לרעה לפגוע במי שזקוק להגנה. בנוגע לבני משפחה אחרים, יש לכך מופעים של מניעת תרופות או מניעת פגישות נכדים כתנאי לשחרור כספים. צריך לתת ביטוי משפטי למה שיש לו כבר ביטוי במציאות". עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "המשמעות הפלילית היא שבית המשפט יוכל להודיע למשטרה על הוצאת צו להפסקת אלימות כלכלית, שבמקרים בהם לא יקוים ניתן יהיה לנקוט הליכים פליליים. ההצעה הנקודתית של הסנגוריה הציבורית היא לנתק את הכלי הפלילי ולסייג את השימוש בעבירה הפלילית בהוראת השעה. יהיה בזה איזון טוב לקשיים שהועלו. יש קושי להבחין בין התנהלות כלכלית שבמתחם הלגיטימי - גם אם חושבים שמוסרית אינה ראויה - לבין התנהלות המצדיקה התערבות. אין חשש ממושגי שסתום ויש לדעת שהדיונים בצווים הללו נעשים פעמים רבות ללא ייצוג משפטי ועל בסיס מידע חלקי ואינם מאוד מעמיקים. סכסוכי גירושין לא אחת מתאפיינים במחלוקות כלכליות, והשימוש בכלי הפלילי יכול להכריע את הסכסוך המורכב ולהביא להסלמה. יש היום כלים יעילים. במקרה קיצון של עושק וסחיטה יש עבירות בחוק העונשין. במקרים אחרים ניתן להוציא צו הגנה בחוקר לאלמ"ב [אלימות במשפחה]. יש גם את החוק להתדיינות בסכסוכי משפחה המאפשר כלים יותר יעילים להורדת המתיחות".

ועדות בינמשרדיות

עו"ד פנחס מיכאלי, לשכת עורכי הדין: "אי אפשר לתת כותרת יפה ללא פתרון לבעיה. האם תביעה נזיקית היא המענה לאלימות כלכלית או שהיא תעצים אותה? האם נכון לקבוע עבירה פלילית? חייבת להיות עבודת מטה לרפורמה כזו. לקיחת חוק וניתוקו אותו מכל ההמלצות של הוועדה הבינמשרדית תהפוך אותו לאות מתה. לכן, בטרם מקדמים את החוק יש להקים צוות חיצוני למשרדי הממשלה ע"י שר המשפטים". השר ניסנקורן הגיב בעוקצנות לדבריו: "שמעתי בצורה אלגנטית איך קוברים את החוק". מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים הגיבה אף היא: "היו שני צוותים בינמשרדיים, ונושא האלימות הכלכלית עלה כשעבדנו על תזכיר החוק. בשלב של צוות בראשות משרד הרווחה נעשתה עבודה משותפת עם משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי ושמענו גורמים שונים, נציגי משרד הרווחה, משטרה, נעשתה עבודה משפטית מקיפה". עו"ד דקלה צרפתי דלג'ו, סגנית מנהלת מחוז מרכז בסיוע המשפטי: "בסיוע המשפטי 100,000 תיקים כ-25% מהם בחובות, רבות מהן נשים. חלק מהנשים מספרות שלא הייתה להן גישה לחשבון הבנק, האשראי והן חיו במזומן. אחד המקרים היותר קשים היה של מישהי שהיה לה חשבון תקין רכב והיא עבדה ולאחר שהתחתנה החל מדרון חלקלק, בסופו של דבר היא הורעבה וברחה, הייתה שנתיים במקלט על אלימות כלכלית ונפשית מאוד קשה עם שתי ילדות קטנות. אחרי המקלט עשתה תהליך של פשיטת רגל". עו"ד דלית סותר, הידועה בכינויה גלי בת חורין, יו"ר דירקטוריון "פורום קפה שפירא": "החוק פוגע באוטונומיה של האזרחים ובהישגים הפמיניסטים. הוא מקור בלתי נדלה לניצולו ע"י בריונים וביריוניות. החוק מציג נשים חסרות אונים ושגברים תפקידם לפרנס. השם לדעתנו דמגוגי, חוקים לא מונעים אלימות אלא מעבירים את הכוח המוחלט של מנגנוני המדינה כנגד הפרט ויש להיות זהירים כשמעניקים למדינה את הזכות להתערב. שמו האמיתי הוא החוק לאלימות ממסדית נגד הפרט. צריך לייצר חוק פיצויים כספיים ונפשיים לאישה, אבל לא להתערב". ד"ר מירב שמואלי, מ'רוח נשית': "האלימות הכלכלית היא הפגיעה בחופש הפרט, היא מונעת את חופש הבחירה מבחירות יומיומיות של איזה מזון לתינוקות לקנות ועד לבחירה לקום וללכת. לגבי הטענה שיש מענים בחקיקה הקיימת, הם מענים לחלק מהמצבים אך המציאות מראה שבפועל לא נעשה בהם שימוש והשופטים לא יודעים מה לבקש. יש אלימות כלכלית גם ללא אלימות פיזית והיא קשה מאוד. עצם זה שקובעים תחת חוק את התופעה הזו ייתן שם ויהווה תמריץ לפנות". קורין קדוסי דיברה בשם משפחות שנפגעו: "הגעתי לדבר בשם משפחות רבות שנאלצות לחיות תחת גברים אלימים שפועלים ממקום של לשלוט, להכפיף ולהכניע בני אדם שאמורים להיות הדבר השמור בעולם. הם מהלכים אימים גם אחרי שהתגרשו. הזדעזענו מהדיון הקודם ולצערי חלק מהמשתתפים בחרו שלא להיות כאן היום. אתם לא יודעים מה זה להיות בלשכות ההוצל"פ, בנקים, מקלטים לנשים מוכות ולשרוד מצוקה כלכלית. אתם לא יודעים מה זה לממן חיים של ילדים שלהם וכשהגבר שולט בכלכלה, מכניס לחובות עתק גונב כספים בזמן שהילדים חיים בעוני. לא לשלם חובות, לפצל משכורות ולשמור חשבון בנק מוסתר, לרוקן את כל הבית מרכוש, לאסור לנהוג ברכב, לטעון לפשיטת רגל כדי לא לשלם מזונות, לגנוב כרטיס אשראי של האישה. אחד מהח"כים אמר שזה לא נורמלי, אתם מוזמנים ללוות איתי את המשפחות ולראות מה זה לא נורמאלי. חוצפה לכנות את זה סכסוך כי בסכסוך יש שני צדדים שווים. באלימות יש צד פוגע וצד נפגע. אין שום קשר לפוליטיקה ואל תשתמשו בקלף הזה להתעלם ממצוקות. מי הנחה אותם לומר משפטים מנותקים מהמציאות כדי להתנגד להצ"ח? אותו ח"כ שדיבר על משחקי כדורגל יורק וצוחק לנו בפרצוף. ישראל חתומה על אמנת הזכויות הבינ"ל ומרתיח לשמוע שחברי כנסת מעזים לומר כאלו משפטים, בושה וחרפה. יש טרור כפול, מצד הגבר ואז מצד הרשויות שמטילות קנסות ענק בלתי הגיוניים כלפי נשים בדלתיים סגורות. אין לנו כסף בכלל להתחיל את ההליך. זה גיהנום מתמשך של שנים בו האישה נגמרת. אין כסף ואין יכולת לעמוד. היום יש לא רק אלימות כלכלית אלא גם טכנולוגית. אנחנו צריכות לטפל בילדים, הורינו מממנים את ההוצאות של עוה"ד ואנחנו נאלצות לקחת הלוואות למרות שיש עדויות והוכחות ואנחנו חייבות שתחמירו את הענישה אחרת אתם דנים פה דורות שלמים". מייקל לוין, אב: "יש להפסיק את כל החוקים הללו שאין בהם תוכן והם רק מנציחים את המאבק הבין מיני והרס המשפחה. מי שומע את האבות? אני מייצג את הגברים ואת הילדים. מדברים כל הזמן על הגברים ואנחנו אבות נורמטיביים שמקדישים את כל הזמן למשפחה. אנחנו דואגים שוויונית לילדים. מישהו מדבר על אלימות נשית? אני חוויתי אלימות נשית לא פיזית שכללה גם שתיקה, שאני לא נחשב, הכפשות מחוץ למסגרת המשפחתית, שליטה מול הילדים, אני אפס, ניאנדרטל, כל מה שהחוקים האלו גורמים הם לבוא ולהילחם, לגרום לאבות להתאבד, אובדן עבודה, רווחה ומרכזי קשר". ענת סוויסה, אחותה של דקלה גדליה שנרצחה: "דקלה נרצחה לפני 8 שנים אחרי שחוותה אלימות כלכלית קשה. היא ידעה שאין חוק וכל הזמן אמרה מה יעשו לו אם אתלונן? היא התחתנה בגיל 18 עם אדם אמיד כלכלית ונולדו 3 ילדים. היא רצתה להתגרש ממנו אך הייתה ב"ידיים שלו". הכל היה בסדר כל עוד התנהגה לפי רצונו. ביום שרצתה להתגרש הוא לקח לה את הכרטיס אשראי וה'פז'. אם אחותי הייתה מגיעה למשטרה בגלל אלימות כלכלית אולי הרצח היה נמנע". סבינה שסבלה מאלימות כלכלית: "אני אם לשני בוגרים, 20 שנה עבדתי במד"א עד לפני שבוע, במשך קרוב ל-15 שנה התמודדתי עם אלימות כלכלית. לקח לי 10 שנים, היו הרבה סימנים בדרך. התשובה מ'ויצו' ו'נעמת' ומקומות אחרים הייתה לנסות להגיע לשלום בית כי החובות גדולים מדי. יש לנו 2 בתים והתחתנתי בגיל 18. הייתי מאוד תמימה ולא ראיתי את הסימנים. מישהו לפני 20 שנה שמע על המושג? פניתי לרווחה כי ההיגיון שלי אמר שמשהו לא מסתדר. רציתי לקבל עזרה ואמרו שאין כלים, אין חוקים או מי שיכול לסייע. התמודדתי לבד משך 15 שנה ולשמחתי מד"א נתנו לי מקום עבוד, אך התפטרתי לפני שבועיים כי לא יכולתי יתר. כדי שאוכל לקבל הפטר על 2 מלש"ח, נאלצתי להסכים שייקחו את כל הפיצויים כדי שאוכל להיות חופשיה. כשהלכתי לפתוח חשבון אחרי שעזבתי בלי כלום, גיליתי שאני חייבת כמעט 2 מלש"ח. העו"ד מאוד רצה לעזור אבל לא היו לו הכלים. לקח לי 10 שנים להשתחרר מהחוב. עברתי 3 עו"ד, עליתי לבד לארץ והבנקים אמרו שאפתח חשבון בבנק הדואר ושם לא הסכימו. בחרתי לא ללכת דרך בית המשפט כדי להגן על הילדים שלי. לכל מקום שפניתי נתנו לי להרגיש עבריינית ולא נתנו להשמיע את הקול ולכן בחרתי כנגד כל הסיכויים והדעות של עו"ד או שופט או אנשי רווחה שאמרו להילחם, בחרתי בחיים. השרה לשוויון חברתי מירב כהן (כחול לבן): "הדיון הקודם היה כואב, קולני ובוטה אך טוב ששמו את הדברים על השולחן, כי בלי להכיר בעיה לא נוכל לפתור אותה. לא מדובר על מקרים שוליים, אלא על הטלת אימה מתמשכת, על נשים שנקברות תחת החובות של בעליהן. הדיון הקודם נערך יום לאחר רצח שתי נשים, וגם אתמול נרצחה אישה והדברים קשורים זה בזה, כי פעמים רבות אלימות כלכלית קודמת לאלימות פיזית ובאמצעות מיגורה נצליח למגר אלימות פיזית ורצח. זו הצעת חוק תקדימית שתיתן שם לראשונה לעבירה כלכלית שלא קיימת בספר החוקים. היום יודעים לתת צו הרחקה פיזי, אך לא לאפשר להשתמש בכרטיס אשראי. זה מאוזן ונקבע כהוראת שעה לארבע שנים, נקבע גם עיצום למי שיעשה שימוש לרעה. הצעת החוק תחול גם על בני המשפחה כדי להגן על מבוגרים ממקרים מזעזעים בהם נתקלנו". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "הבסיס של אלימות הוא שליטה וכוח. מדובר פה על אלימות במובן הכי ברור ותפקיד הבית הזה לטפל במי שסובל, זה חוק פורץ דרך שנעשה באיחור של 15 שנה. זו לקונה אדירה שהייתה וראיתי אותה עוד בשירותי במשטרה".