אלפי תלמידים שלמדו במדרשית נעם בפרדס חנה, אם הישיבות התיכוניות, שנסגרה ב-2005 והעתיקה את מקום מושבה לכפר סבא, לא ידעו, יחד עם אנשי הסגל, כי ממש מעליהם היה חומר מסרטן. ביולי 2019 נמצא מפגע אסבסט פריך חמור במבנה הישן של המדרשיה, שבעקבותיו הוזהר הציבור מכניסה למבנה ושהייה ממושכת בקרבתו. לאחר שניתן צו לבעלי המבנה, הושלמה הסרת האסבסט בחלוף כשנה.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת תנאי התמיכה שבכוונתו להעמיד לבעלי מבני ציבור שבהם נמצא אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי, בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור. לצורך כך, המשרד מעמיד סכום כולל של 50 מיליון שקל.
אסבסט פריך הותז בעבר כחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. האסבסט נמצא כחומר מסרטן ומסוכן ולכן, מאז שנת 1984, נאסר שימוש זה במבנים. כדי לאתר מבנים בהם הותז האסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011, כי חובה להסיר אסבסט פריך ממבני ציבור בתוך עשור מכניסת החוק לתוקף - כלומר עד ל-4 באוגוסט 2021.
אף שהשימוש באסבסט פריך מותז לא היה נפוץ, גילוי מקומות אלה והסרת הסיכון בהקדם היא חשובה ביותר ומצילת חיים. גילוי האסבסט נעשה באמצעות סוקר אסבסט מורשה אשר הוכשר לאיתור ומיפוי הסיכון.
הגדרת החוק למקום ציבורי היא רחבה, וכוללת מקום המיועד לשימוש הציבור ואינו מיועד למגורים ובכלל זה: מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, תרבות ופנאי מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה או פארק ציבורי ועוד.
בשל עלויות ההסרה הגבוהות וחשיבות הסרת הסיכון, המשרד להגנת הסביבה יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז באמצעות סקר ובהתאם לתנאים שנקבעו. הפעילות הנתמכת במסגרת הקול הקורא תכלול הכנת תוכנית מקצועית לביצוע ההסרה; ביצוע ההסרה בהתאם לתוכנית; ביצוע דיגומים סביבתיים נלווים; פיקוח על העבודות ושינוע והטמנת פסולת האסבסט.
בתמונה: אסבסט פריך מותז בתקרת בית מדרש במדרשיית נעם פרדס חנה. צילום: מיה מונשיין-לוי, המשרד להגנת הסביבה