ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ג', 8.12.20), פה אחד, את החלטת הממשלה מיום 03.12.20 להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום 04.12.20 ועד ליום 17.12.20. דיון הוועדה עסק לא רק בהחלטת הממשלה, אלא גם בבחינת הנתונים אשר מדווח משרד הבריאות לוועדה, על-פי החוק, כמו גם בהיערכות הממשלה לקראת תום תוקפה של הוראת השעה ביום 20 בינואר 2021.
חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי. על-פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדה החוץ והביטחון, אשר יכולה לאשרה, לא לאשרה, או לאשרה לתקופה קצרה יותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר, פתח את הדיון ואמר: "הסעיף הראשון שעומד בפנינו הוא בקשת הממשלה לוועדה לאשר למשרד הבריאות להמשיך ולהסתייע באיכוני השב"כ לצורך קטיעת שרשראות ההדבקה. החלטת הממשלה היא חריגה מבחינת משכה, שכן הממשלה יכולה לבקש אישור של עד 3 שבועות, כפי שעשתה בחודשים האחרונים ועתה הבקשה היא לשבועיים בלבד. נשמח לשמוע פירוט על הסיבות לכך".
הד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור: "בוועדת השרים האחרונה הוצג דוח ראשון שהראה שינוי משמעותי, לא ביעילות הכלי, אבל כן בתועלת השולית שלו - בהתפלגות הפנימית של מה הכלי מאתר בלעדית למול מה הוא מאתר במשותף עם החקירות האפידמיולוגיות. כדי להבין אם מדובר באירוע חד-פעמי או מגמה מתפתחת, החליטה ועדת השרים לבקש הארכה, אבל קצרה יותר, במהלכה ייבחנו הדברים".
סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש: "הזהירות היא כי אנו כל הזמן בוחנים דברים נוספים, אבל אני אומר שאין לנו היום שום כלי משלים טוב כמו כלי השב"כ. יש לו את המחיר לפגיעה כזו או אחרת בפרטיות, ואנו מאמינים שהמחיר הוא סביר, כולל כל המגבלות שיש על השב"כ בנושא. לא ראינו ניצול לרעה שלו, הוא חד-משמעית מציל חיים, וזו תהיה טיפשות לא להמשיך להשתמש בו. משרד הבריאות לא רואה כלי זמין אחר אפקטיבי, ולכן המשרד כבר הוציא מכתב למשרד ראש הממשלה שמבקש להאריך את החוק כמות שהוא".
יו"ר הוועדה שאל את סגן השר לגבי כוונת הממשלה להטיל סגר לילי, והאם הנתונים העולים מהשימוש בכלי השב"כ מראים מה יהיה הרווח מסגר לילי ומה רמת המגעים בשעות הלילה. קיש אמר כי משרד הבריאות משלם על כלי ניתוח אזרחיים טובים מכלי השב"כ לנושא זה, וד"ר קלינר אמר כי אין ניתוח של המגעים לפי שעות, וככל שאין מניעה משפטית, המשרד יבצע את הניתוח ויעבירו לוועדה.
ח"כ אבי דיכטר תמה איזו מניעה יכולה להיות אם ממילא כל מסרון שנשלח לאדם שבא במגע עם חולה מכיל את שעת המגע, וזה קיים וגלוי, אך הייעוץ המשפטי לוועדה ולמשרד הבריאות, כמו גם נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרו כולם שזו סוגיה סבוכה אשר יש לבחון אותה היטב וביקשו זמן על-מנת להחזיר תשובה ליו"ר הוועדה. יו"ר הוועדה ביקש לקבל מהן תשובה בתוך 48 שעות אם נדרש תיקון חקיקה לדבר או שמשרד הבריאות יכול לבצע את הניתוח.
לאחר מכן בירך יו"ר הוועדה את הממשלה על כך "שלא בחרה לבקש את פרק הזמן המקסימלי המותר לה, אלא פרק זמן מוגבל יותר, כדי לבחון את הדברים וזו התנהלות שמצביעה של שיקול דעת ולכן אמליץ לחבריי לאשר את הבקשה". יו"ר הוועדה העלה את בבקשת הממשלה להצבעה וזו אושרה, כאמור, פה אחד.
טיוב הנתונים
חלקו הבא של הדיון עסק בטיוב הנתונים שמדווח משרד הבריאות לוועדה, לאור אי-בהירות שעלתה לאורך הדיווחים. צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, ביצע בדיקה וניתוח של הנתונים של כל 22 הדיווחים של משרד הבריאות שהוגשו עד היום לוועדה, וב-22 לנובמבר שלח את הפערים הרבים שגילה להתייחסות משרד הבריאות. מהבהרת המשרד שנמסרה בתשובה עלה כי החל מתחילת אוקטובר משרד הבריאות מנתח את הנתונים באופן שונה מזה שניתח עד אז, וכתוצאה מכך לא ניתן כלל להשוות בין הנתונים של שתי התקופות.
לינוי ווקנין-אלון, אנליסטית בתחום הדאטה באגף המחשוב של משרד הבריאות, הסבירה כי עד לשבוע ה-14 לדיווחי המשרד, נקודת המבט הייתה האם מגע שאותר אובחן כחולה בשלב מסוים, כלשהו, ולאחר מכן, הם החלו לבדוק חולים מאומתים, ולראות האם אותרו ע"י הכלי במהלך השבועיים שקדמו לאבחנתם כחולים, וזאת במטרה לייצר תמונה טובה יותר של הקשר בין הבידוד לעצירת התחלואה.
יו"ר הוועדה והיועצת המשפטית לוועדה העירו לנציגי משרד הבריאות כי לא ייתכן ששינוי כזה מתבצע ללא שיקוף מתאים של הדברים לגוף המפקח עליהם, אשר לו הם מוסרים את הנתונים, ושגם עתה, אם מנסים להבין זאת מן הנתונים שנמסרים, לא ניתן להבין בבירור מה מספר האנשים אשר באו במגע קרוב עם חולה ואותרו בלעדית ע"י כלי השב"כ בכל תקופת דיווח.
עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות, השיבה: "הדיווח שלנו מבוסס בדיוק על הסעיפים של מה אנו צריכים לדווח, כפי שמופיעים בלשון החוק". עו"ד פרנקל-שור השיבה כי "הכל כתוב בחוק, ויש לחוק תכלית, לספק כלים לוועדה לבחון את יעילות הכלי, ולפי התכלית יש לפרש את הוראות החוק".
עו"ד אגמון ביקשה מהוועדה לקבל בכתב פירוט מדויק של הנתונים אותם מבקשים להוסיף לדיווח, והם ייבחנו גם לאור הסיווג המוטל על חלק מהנתונים לגבי פעילות שב"כ.
מודל ההפעלה במוקדים
בחלקו האחרון של הדיון, הציע יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, למשרד הבריאות לשקול לשנות את מודל ההפעלה של המוקדים שלהם, בכל הנוגע לקשר עם חייבי הבידוד. "מי שמאותר בחקירה אפידמיולוגית כמגע של חולה מאומת, מתקשרים אליו, מבררים איתו את הדברים, ובמידת הצורך מנחים אותו להיכנס לבידוד. מאידך-גיסא, מי שאותר ע"י כלי השב"כ, מקבל מסרון בלבד המורה לו להיכנס לבידוד. בעוד משרד הבריאות אומר כי הם יוצרים עימם קשר טלפוני, הרי שהמספרים העצומים של פניות למוקדי ההשגות של המשרד מראים כי אחוז עצום ממקבלי המסרונים מערערים עליהם. למעשה, השבוע ניתן לראות כמעט חפיפה מוחלטת בין מספר מקבלי המסרונים (כ-22 אלף) ומספר ההשגות (כ-25 אלף). מדוע שהמוקד לא יהפוך פרואקטיבי, ולאחר שיש לו את הנתונים על המגעים מכלי השב"כ, יתקשרו לאדם, יבררו איתו גם כן את הפרטים, ויורו לו על-כניסה לבידוד במידת הצורך, במקום לשלוח מסרון ולחכות להשגה? הדבר יעלה את אמון הציבור בשעה שהוא הכרחי לשיתוף הפעולה מצידו".
ד"ר קלינר השיב כי "אחד היתרונות החשובים של הכלי הוא ממד הזמן, והזמן שווה קטיעה. כל עיכוב בכניסה לבידוד זה זמן שהאדם מסתובב ומדביק אנשים. המתנה למוקד שיבצע את השיחה היא זמן הדבקה אפשרי, בוודאי בזמנים של תחלואה גבוהה ועומס על המוקד". עם זאת, ד"ר קלינר אמר כי יבחנו את ההצעה.
