חשוד ברצח קיבל הבטחות פסולות לפיהן עונשו יוקל אם יודה בעבירה, תוך שהחוקרים לכל הפחות עוצמים עיניהם לנוכח הבטחות אלו. בשל כך, נפסלה הודאתו תוך ביקורת חריפה מצד בית המשפט המחוזי מרכז - אם כי בסופו של דבר הוא הורשע, בשל ראיות אחרות.
יבגני גולובקו ורוסלן שצ'פאניוב רצחו ביוני 2017 את יוסי אטר, בעליו של מתחם צימרים ברחובות, בשליחות ארגון הפשיעה של משפחת לביא עימו הסתכסך אטר. ברצח נטל חלק גם נפתלי סעיד, שהפך לעד מדינה והופעל בידי החוקרים במטרה לגרום לגולובקו להודות. מאחר שגולובקו דובר בעיקר רוסית, השתתף בשיחות רס"ב אלכס ארליך, שאמור היה לשמש רק כמתורגמן - אך בפועל הוסיף נופך משלו לשיחות. בראש צוות החקירה עמד רב-פקד דוד אנקונינה.
בספטמבר 2019 פסלו סגן הנשיא
מנחם פינקלשטיין והשופטים
רמי אמיר ו
ליאורה ברודי את הודאתו של גולובקו, "מחמת פגמים רבים ומשמעותיים שנפלו בחקירה זו שבה ניתנה ההודיה" כפי שאמרו אז. נימוקיו המפורטים של פינקלשטיין פורסמו (יום ה', 10.12.20) לצידו של פסק הדין בו הורשעו השניים - התיק האחרון בו ישב פינקלשטיין, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, בטרם פרישתו מכס השיפוט.
פינקלשטיין, שכתב בעצמו או כחלק מן ההרכב פסקי דין מן החריפים נגד התנהלות במשטרה בתיקי פשע חמור (ובמרכזם נגד שיטת "התשאול הנעלם"), קובע, כי ארליך וסעיד נתנו לגולובקו הבטחות בלתי חוקיות, שאותן אין לנתק מן ההתנהלות של אנקונינה וחוקרים אחרים. בזמן אמת, הוא ממשיך, הייתה מצד החוקרים לכל הפחות עצימת עיניים למול הבטחות אלו, הודאתו של גולובקו ניתנה בעקבותיהן, הן פגעו קשות בזכותו לחקירה הוגנת ולכן יש לפסול את ההודאה.
ארליך וסעיד אמרו מספר פעמים לגולובקו, במישרין ובעקיפין, כי לא יישלח למאסר עולם אם יודה ברצח. גולובקו ידע שארליך הוא שוטר (אשר הפך את עצמו ממתורגמן לחוקר) ויצא מתוך הנחה שסעיד - ידידו הטוב - מדבר גם הוא בשם המשטרה. סעיד אפילו הבטיח לגולובקו בן ה-22, כי אם יתוודה - "נמצא לך אישה", וזאת בנוסף לרמזים לפיהם יוכל להיכנס לתוכנית להגנת עדים ולעזוב את ישראל. אנקונינה אישר בעדותו, כי מדובר בהבטחות חמורות ביותר, ובלשונו: "זה שחור". גם החוקרים שאול בש וחיים מזרחי העידו, כי הבינו בזמן אמת שיש ליקויים קשים בחקירתו של גולובקו.
כאמור, פינקלשטיין מצא שדבריהם הפסולים של סעיד וארליך השתלבו באלה של אנקונינה. כך למשל, הוא אמר לגולובקו, כי עליו לחשוב על הדרך בה יוכל לעזור לאמו לקנות תרופות - מה שוודאי אינו יכול לעשות כאסיר עולם. הדברים נאמרו בצמוד ללחצים שהפעיל עליו סעיד להודות, ולכן גולובקו יכול היה לראותם כמחזקים אלו את אלו, ובעיקר את ההבטחה להקל בעונשו. אנקונינה גם אמר מספר פעמים לגולובקו "אלוהים אוהב אותך", והלה הבין גם זאת כהבטחה להקלה בעונש.
פינקלשטיין קובע: "אין מנוס מהמסקנה שמבחינתו של הנאשם 1 [גולובקו] פעלו סעיד, ובוודאי ארליך, מטעמה של המשטרה, והוא רשאי היה להבין כי להבטחות שניתנו לו יש גיבוי מהחוקרים. כאשר שמע הנאשם את איש המשטרה ארליך מבטיח לו את קיצור עונשו, הרי מבחינתו גם סעיד עשה זאת ברשות ובסמכות. יתר על כן, יש אינדיקציות רבות לכך שסעיד נטל חלק פעיל בחקירה באופן מתואם והדוק עם ראש צוות החקירה. הדברים שהשמיעו השניים באוזני הנאשם 1 דומים, ולפעמים יש אף זהות בביטויים המושמעים. מבחינתו של הנאשם 1, דברי אנקונינה השתלבו בהבטחות שניתנו לו על-ידי סעיד וארליך".
לדברי פינקלשטיין, הייתה לפחות עצימת עיניים מצד החוקרים לגבי ההבטחות הפסולות של סעיד וארליך. הם הבינו שהוא ינסה לשכנע את גולובקו "לעזור לעצמו" - דהיינו, להודות תמורת הקלה בעונש. הם נכחו בקרבת מקום בשיחות המכריעות בין השניים, שנמשכו עשר דקות בחדר החקירות ו-25 דקות בסככה מחוצה לו (שם התיעוד היה באודיו בלבד). הם לא ביקשו מארליך לתרגם להם את השיחה בין סעיד לגולובקו, ומכאן מסקנתו של פינקלשטיין:
"ראש צוות החקירה והחוקרים לא ביקשו למעשה לדעת כיצד שכנע סעיד את הנאשם להודות (כשארליך מחרה מחזיק אחריו). זוהי אם כך עצימת עיניים ברורה ביחס לדרך הפסולה שבה שכנע סעיד את הנאשם 1 להודות, תוך מתן הבטחה בלתי חוקית בדבר קיצור עונשו. מכאן שטענתם של ראש צוות החקירה והחוקרים שרק בדיעבד הבינו את גודל הכשלים - אינה מעלה או מורידה לעניין הפסול המשמעותי שנפל בחקירה, כבר בזמן אמת".
פינקלשטיין מוסיף: "כאשר ניתנו לנאשם הבטחות ברורות, שלא כדין, כי לא יקבל עונש מאסר עולם, ובעקבות זאת הוא נשבר והודה - וכאמור תחילת ההודיה הייתה עוד בסככה - הרי העובדה שלאחר מכן, ובמיוחד בחלקים מאוחרים של ההודעה, הציג בפניו גובה ההודעה את האפשרות שיידון למאסר עולם, איננה מרפאת את הפגמים שגרמו לנאשם להודות. מדובר בחקירה 'מתגלגלת', ואין להבדיל בין חלקיה השונים, ובין רבדיה הגלויים (הבהרות בעברית) והסמויים (הבטחות ברוסית, הנחזות להינתן על דעת החוקרים). אותן הבטחות פסולות בעוצמה גבוהה שגרמו לנאשם 1 להודות - לא פגה השפעתן גם לאחר מכן, משמסר הנאשם את הודעתו".
כאמור, בסופו של דבר הורשעו גולוקוב ושצ'פאניוב - הן על-פי עדותו של סעיד, והן כאשר במפתיע העידו והאשימו זה את זה ברצח. השופטים (בפסק דין אותו כתב אמיר) מצאו גם ראיות מסייעות משמעותיות לגרסאות אלו, ובכללן דברים שאמר גולובקו למדובב (אם כי הם מצביעים על בעייתיות אפשרית גם בחלק מן הדיבוב) והתשלום שקיבלו השניים ממשפחת לביא. את המדינה ייצג עו"ד יניב בן-הרוש, את גולובקו ייצגו עוה"ד קטי צווטקוב ואנה שכטמן, ואת שצ'פאניוב - עוה"ד אבי כהן, פרידה וול ויפה זמיר.