שר הביטחון, בני גנץ, מבקש לקבל הסמכה להעניק אותות מערכה גם לאנשי צבא דרום לבנון (צד"ל), אשר לחמו לצד חיילי צה"ל, בזמן המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בתקופה מיום 30 בספטמבר 1982 עד 24 במאי 2000, מועד נסיגת כוחות צה"ל מלבנון.
אות המערכה, שיוענק בהמשך להמלצות ועדה ציבורית בראשות שאול מופז, יוענק גם לחיילי צה"ל שהשתתפו במערכה ברצועת הביטחון.
אות מערכה לציון השתתפות במערכת שלום הגליל הוענק בשנת 1983 לחיילים ששירתו בצה"ל, בשירות סדיר ובמילואים, מיום 5 ביוני 1982 עד יום 29 בספטמבר 1982, מועד נסיגת כוחות צה"ל מאזור ביירות. אך הנסיגה מאזור ביירות הייתה רק שלב ראשון במערכה, במסגרתה התפרס צה"ל ב"רצועת ביטחון" בדרום לבנון. המערכה נמשכה עד ליום 24 במאי 2000, אז יצאו כוחות צה"ל מרצועת הביטחון.
מתחילתה של מלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ועד מועד נסיגת ישראל לקו הגבול הבינלאומי עם לבנון במאי 2000, נקשרו, התפתחו והתבססו, יחסי גומלין צבאיים ואזרחיים בין מדינת ישראל וצה"ל לבין כוחות לבנונים שמקורם בצבא לבנון באזור דרום לבנון. תחילה בפיקודו של מייג'ור סעד חדד, ולאחר מכן בפיקודו של הגנרל אנטואן לאחד. כוחות אלה, שכונו צד"ל, לחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל במהלך שנות המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
עם נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, נכנסו לישראל חלק מאנשי צד"ל, וחלקם בחרו להשתקע בישראל. אחרים נזנחו והופקרו בזמן ממשלת אהוד ברק.
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004 (חוק צד"ל), הסדיר את מעמדם של אנשי צד"ל שנכנסו לישראל. הוענקה להם ולבני משפחתם זכאות לאזרחות ישראלית, הוחלו עליהם הוראות חוקי השיקום כאילו היו חיילי צה"ל, וכן נקבעה זכותם למענקי הוקרה ולסיוע בדיור. בנוסף, הממשלה קיבלה מספר החלטות מכוחן ניתנו לאנשי צד"ל זכויות נוספות.
