פעם אמר לי חבר שהוא שונא מתנחלים יותר משהוא שונא מחבלים. חשבתי אז שהוא הביע את העמדה הקנטרנית הזו בלהט הוויכוח. בשבוע שעבר נזכרתי בטענתו והתחלחלתי כי כנראה שהוא התכוון למה שאמר, ונראה שרבים אוחזים בדעה מפלצתית זו. ארבעה אירועים, לכאורה בלתי-קשורים, קרו בשבוע החולף, והחוט השני ביניהם הוא שנאת חינם.
שנאה 1
ביום שישי היה מצעד אגודות זכויות אדם בתל אביב. מסתבר שכמה ארגוני זכויות אדם ביקשו להשתתף ונדחו. ארגונים אלה דואגים לזכויות מפוני גוש קטיף ומתנחלים. כשנשאלו המארגנים מדוע דחו ארגונים אלה, השיבו שלפי ההגדרה אין הם עוסקים בזכויות אדם. זכויות אדם, הם הסבירו, הן זכויות אוניברסליות או זכויות של מיעוט שמתנכלים לו. מפוני גוש קטיף ומתנחלים אינם עומדים בקטגוריה זאת. האומנם? האם הם רוב? נכון שמיעוט זה נמצא בארץ בצורה חוקית ותורם לה ככל יכולתו, אולם בעוון זה נאמר שאין לו זכויות אדם? או שמא מדברת כאן אותה שנאה?
שנאה 2
כבר כמה ימים משתולל המחול סביב הגדרת אזורי העדיפות הלאומית. שומו שמים, כמה התנחלויות הוגדרו כאזורי עדיפות לאומית. כמעט שלא נאמר דבר בתקשורת על כך ששליש מהיישובים שהוגדרו הם ערבים. ביישובים אלה גביית הארנונה לא קיימת או מזערית. משמעות הגדרתם כאזורי עדיפות לאומית היא שמשלם המיסים היהודי משלם עתה גם את הארנונה של בני מיעוטים. אולי באמת זו החלטה נבונה בעלת עדיפות לאומית, אבל בעיניי, נראה שהיא לא פחות בעייתית מאשר להגדיר ישובים שנאסר עליהם לבנות קורת גג לילדיהם כמקומות מועדפים לעזרה לאומית. מדוע הדיון רק במתנחלים? הייתכן שזו שנאה?
שנאה 3
בתחילת השבוע הוצת מסגד בכפר יאסוף. ראשי הכפר לא איפשרו לכוחות הביטחון לחקור את האירוע והחלו בעבודות השיפוץ. הם האשימו מתנחלים בהצתת המסגד. שמעתי לפחות מנחה תוכנית חדשות אחד קובע שצריך לפנות את היישובים יצהר ותפוח. נזכרתי באנשים שאמרו, כשנודע שרוצח משפחת אושרנקו הוא רוסי, שצריך להחזיר את כל הרוסים חזרה לרוסיה. נזכרתי גם שהאנטישמים בחו"ל כבר שנים מחרימים את ישראל בגלל מעשי הזוועה, מסוג שריפת המסגד בכפר יאסוף, שהיא מבצעת. אנשי תקשורת יקרים. אתם אנשים הגונים, הדואגים לזכויות אדם, שלא מכלילים ואומרים שכל הערבים רוצחים או כל העולים מקווקז הם אנשי העולם התחתון. אבל כל המתנחלים הם שורפי מסגדים. האם ישנה איזו שנאה קטנה בליבנו?
שנאה 4
שר הביטחון ביטל את ההסדר עם ישיבת הר ברכה בשל התבטאויות של הרב אליעזר מלמד. קצין בכיר הסביר: "אי-אפשר שגוף כמו ישיבת הסדר יקבל תמיכה תקציבית מהמדינה, ומצד שני יקרא לסרבנות". לפני כמה שנים יצאו מאות מרצים מהאוניברסיטאות תל אביב, העברית, בן-גוריון, חיפה, מכון ויצמן, האוניברסיטה הפתוחה, ועוד כמה מכללות אקדמיות, בגילוי דעת פומבי שאומר: "אנו חברי סגל מהאוניברסיטאות מביעים בזאת את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים". לפחות מחצית מתקציבי האוניברסיטאות הם כספי מדינה, אולם לא ננקטו אמצעים נגד אף אחד מהחותמים (שמותיהם עדיין מתנוססים בגאון באינטרנט, בקריאה לכל סטודנט סרבן לפנות אליהם לעזרה). הסיבה היא, כמובן, חופש אקדמי. אבל למתנחלים אין חופש אקדמי. האם השנאה מבצבצת שוב?
חברי, ששונא מתנחלים יותר ממרצחים, ינתח כל דוגמה לעיל ויסביר שההבדל בין המקרים איננו, כפי שאני הבנתי, משום שלמתנחלים אין זכויות. יש הבדלים מהותיים מאוד ובמקרה יצא שמטפלים במתנחלים בחומרה יתרה. אכן, גם ההבדל בין קמצא ובר קמצא היה ברור מאוד בשעתו. אבל על שנאה זו חרבה ירושלים.
