ועדת החוקה אישרה (יום ג', 29.12.20) את תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התשפ"א-2020. תקנות החברות מסדירות הגשת בקשות ודיווחים לרשם החברות וקובעות טפסים לעניין זה. מטרת התיקונים שאושרו היא להגביר שקיפות, להפחית אסדרה מכבידה, זמן ועלויות ולהתאים את התקנות לתיקונים שנעשו לאחרונה בחקיקה, בין היתר בעקבות מעבר לרישום ולדיווחים מקוונים, לרבות התאמת הטפסים הרלוונטיים ברישום ודיווח מקוון של חברות, בחובת דיווח על החזקת מניות בנאמנות ובביטול החובה לצרף תרגום לעברית לתקנון המוגש באנגלית. כיום נדרש אימות של זהות בעלי המניות החותמים על התקנון הראשון בעת יסוד חברה ע"י עו"ד. בדיון הודגש כי דרישה זו מתייתרת בתקנות, אך הדבר אינו מייתר את הצורך בהתייעצות עם מומחים, ובכלל זה עורכי דין ורואי חשבון בעת ייסוד התאגיד, אם כי לא כחובה לצורך אימות הזהות.
מועד תחילת התקנות הוא בתוך 90 ימים מיום פרסומן כדי לאפשר היערכות מחשובית, עידכון של הטפסים ועידכון הציבור.
עו"ד סיגל גולן עתיר, רשמת החברות במשרד המשפטים: "למדד קלות עשיית העסקים יש השלכה ישירה על השקעות בינ"ל. הרעיון הוא הקלות רגולטוריות שגם יאפשרו שיפור במדד וגם להקל על הציבור, מטרה ראויה, בטח במצב הנוכחי. חשוב להבין שהמדד יחסי, ביחס למדינות אחרות ואם אתה לא מתקדם אתה נופל לאחור. כל המדינות עסוקות בלהשתפר וחשוב שלא ניפול. המדד כולל 10 פרמטרים שונים שהשקלול של כולם יחד מציב את ישראל במיקום המדד הכולל.
המיקום של ישראל הוא 35 מתוך 190 מדינות כשאחד הפרמטרים הוא פרמטר של פתיחת עסק. בישראל לא נדרש הון עצמי לפתיחת חברה אך יש 3 פרמטרים נוספים שהם כמה תחנות עליו לעבור, הזמן הכולל והעלות הכוללת לפתיחת עסק. התיקון היום מאפשר שיפור משמעותי בשלושת הפרמטרים הללו וישראל צפויה לעלות במדד הכולל ממקום 35 למקום 32. יש פער בין הסטרטאפ ניישן למגזר הציבורי בו אנחנו קצת יותר מאחור ולכן אנחנו רוצים לשפר את הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו שימוש בהם במגזר הציבורי להקלה על הביורוקרטיה".
זאב שטח, מנכ"ל קומסינג המייצר כרטיסים חכמים, ביקר את התקנות: "אנחנו גורם מאשר מפוקח ע"י משרד המשפטים ותפקידנו להפיק תעודה אלקטרונית. בחוק חתימה אלקטרונית יש תעודה אלקטרונית ותעודה אלקטרונית מאושרת. אם נקבל את התקנות כפי שהן, עוה"ד לא יוכלו להשתמש בתעודה. למה לא מוכנים לכתוב מפורשות בחוק שאפשר להשתמש בחתימה אלקטרונית מאושרת? כאחד שמתמצא בתחום הנוסח הקיים לא מובן. זה לא נכון איך שעשיתם את זה. אתם מורידים את רמת הבטיחות של התעודה. זה פיילוט שמאשר פעם ראשונה תעודה שלא שווה כלום".
עו"ד מנחם גורמן מלשכת עורכי הדין הצטרף לדבריו: "לומר שהתקנות משאירות את המצב הקיים בנוגע לתעודה מאושרת זה מטעה. עוה"ד היו צומת כשנדרש להקים ישות משפטית נפרדת, מעין חסם בפני הצפה וכשפותחים את הסכר ומאפשרים להקים חברות שלא באמצעות עו"ד חייבים לשים חסם טכנולוגי של אמצעי זיהוי שיאושר ע"י השר. נכון לתקן את ההגדרה ל"תעודה אלקטרונית מאושרת" כך שהקמת חברה בישראל לא תהיה כמו רכישת כרטיס קולנוע בסמארטפון, תהליך שההזדהות כלפיו תהיה שונה.
"אני מצר על כך שהתקנות כוללות נושא נקודתי בלבד ולא מובאות כחלק מאותו מדד של קלות עשיית עסקים וכחלק מהרפורמה הכוללת תאפשר הקלות בתהליך מול הביטוח הלאומי ורשות המיסים".
עו"ד יפית בבילה שמר, יועמ"ש רשות התאגידים, השיבה לזאב שטח: "אתה מדבר על אמצעי מסורתי שנחשב בטוח אך היום השיח הוא שיח של ניהול סיכונים באמצעם דיגיטליים וכל הדברים הללו נלקחו בחשבון ואין שום מניעה לעשות שימוש בתעודה אלקטרונית מאושרת. זה לבחירת מבקש השירות".
עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה הבהירה כי "תעודה אלקטרונית" כוללת בתוכה תעודה אלקטרונית מאושרת.
יוגב שמני מרשות התקשוב הממשלתית: "אנחנו אחראים על פרויקט ההזדהות הלאומית שעד היום נרשמו לו מעל 1.4 מיליון אזרחים. אנחנו בעידן שצורכים בו את השירות בדיגיטל ופחות בכרטיס חכם. המערכת מאפשרת לאמת את הזהות מול שני מאגרים ולקבל סיסמה שמוודאת שאני הוא העומד מאחורי השירות".
