היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מאמץ את ההמלצות שבדוח הצוות לשיפור המענה על תלונות נגד שוטרים, שהוקם בעקבות גל המחאות שפרץ לאחר הריגת הנער סלומון טקה על-ידי שוטר.
בראש הצוות עמדו המשנה ליועמ"ש (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד
רז נזרי, וסמפכ"ל המשטרה, ניצב
אלון אסור. היועץ המשפטי לממשלה בירך על השלמת העבודה על הדוח. ממשרד המשפטים נמסר כי היועץ המשפטי לממשלה מתכוון לעמוד בקשר עם פיקוד המשטרה על-מנת לעקוב יחד אחר יישומו. דוח הצוות הושלם כבר במהלך פברואר 2020, ואולם פרסומו הושהה לשם עריכת השלמות ובדיקות בעניינים שונים.
הדוח המסכם של עבודת הצוות כולל שורה של המלצות, ובהן המלצה לגיבוש פקודה כוללת של משטרת ישראל בנושא השימוש בכלים פיקודיים, שתכלול, בין היתר, את הגדרת הכלים הפיקודיים העומדים לרשות המפקדים והבניית שיקול הדעת לשימוש בכלים השונים, וכן הטמעת הפקודה.
על-מנת שניתן יהיה לבחון את המשמעויות של השימוש בצעדים פיקודיים במקרים בהם הוחלט לסגור תלונה במח"ש, בוצע פיילוט תחום בזמן, במסגרתו העבירה מח"ש למחלקת המשמעת במשטרת ישראל תיקים, לשם בחינת האפשרות לנקוט צעדים פיקודיים (או מערכתיים אחרים). הפיילוט הצביע על כך שבשליש מהתיקים שהועברו ממח"ש ניתן לנקוט הליכי תיחקור או הפקת לקחים. לאור זאת, ממליץ הצוות לבחון אפשרות לאימוץ מתווה קבוע, שיאפשר העברת מידע מהירה בין מח"ש למשטרת ישראל ביחס לתיקים סגורים, לצורך נקיטת הליכים פנים-משטרתיים.
כמו-כן, במקרים בהם מוגשת תלונה או נפתחת חקירה במח"ש, וישנן ראיות מינהליות המצביעות לכאורה על התנהלות לא ראויה של שוטר, הצוות ממליץ לבחון נקיטה בכלים פיקודיים מיד, גם במקביל להליכים במח"ש, תוך נקיטת האמצעים הנדרשים למניעת שיבוש החקירה או הטיפול בתלונה. בהתאם לכך, הצוות ממליץ על קביעת נוהל משותף, ייעודי לעניין זה, למח"ש ולמשטרת ישראל, שיסדיר את ממשקי העבודה בין הגופים, ובפרט בעת פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, בכל הנוגע להליכים המשמעתיים/פיקודיים שיינקטו כנגדו. בנוהל תוסדר העברת המידע, יקבעו הכללים הנוגעים לסוג ואופי המידע המועבר, מועד העברת המידע והדרג הרלוונטי במח"ש ובמשטרה שיש לדווח להם על אודות פתיחה בחקירה.
המלצה נוספת נוגעת לקביעת נהלים ברורים באשר להיזון החוזר בין מח"ש והמשטרה, ביחס לתיקים בהם החליטה/המליצה מח"ש על העמדה לדין משמעתי של שוטר. הצוות ממליץ ליצור ממשק ממוחשב להעברת נתונים רלוונטיים בין מערכות המידע במח"ש ובמשטרת ישראל.
עוד ממליץ הצוות כי משטרת ישראל תפרסם לציבור באופן יזום, אחת לשנה, נתונים על-אודות הטיפול בכלל התלונות שהתקבלו ביחידותיה השונות, ובכלל זה מספר התלונות שהוגשו, ההליכים באמצעותם טופלו, הצעדים שננקטו, לרבות צעדים פיקודיים ומשמעתיים, וכיו"ב.
כיום, קיימות הוראות שונות המסדירות מסירת מידע למתלוננים בדבר הטיפול המשטרתי בתלונותיהם. הצוות ממליץ להקנות זכויות נוספות ברוח חוק זכויות נפגעי עבירה, למתלוננים שתלונתם מתבררת בהליך משמעתי ולעגן אותן כנדרש. הזכויות הנוספות וסייגיהן יוגדרו לאור המאפיינים הייחודיים של עבודת המשטרה, וכן לאור הרציונלים הייחודיים של הליכים משמעתיים, בשונה מהליכים פליליים.
ההמלצות המפורטות בדוח מצטרפות לפעולות שנעשו במשטרה ובמח"ש. כך למשל, בשנת 2014 החלה משטרת ישראל בתכנון והטמעה של תוכנית מערכתית רחבה, שתכליתה שיפור השירות לקבוצות מיעוט שונות בקרב החברה הישראלית ובדגש על יוצאי אתיופיה. בנוסף, ביצעה המשטרה מהלכים משמעותיים שתכליתם הידוק הפיקוח על השימוש בסמכויות השוטרים. במסגרת זו, הידקה המשטרה את הפיקוח על השימוש בטייזר, לאור טענות שעלו על שימוש בו מעבר למידה הנדרשת. במהלך שנת 2019 הוכנסו לשימוש במשטרה אלפי מצלמות אותן נושאים שוטרים על גופם המתעדות בזמן אמת אירועי מפגש בין שוטר לאזרח. בנוגע לפעולות שנעשו במח"ש - הושם דגש על הנגשת ומסירת מידע על עבודת המחלקה והועלו לאתר טפסים בשפות שונות, שמטרתם הנגשת ומיצוי זכויות של מתלוננים ונפגעי עבירה. כמו-כן, במסגרת הרפורמה הורה שר המשפטים על נקיטת צעדים לייעול עבודת מח"ש ולשיפור אמון הציבור בה, חלקם כבר יושמו ובהם הקמת מוקד טלפוני חדש למח"ש.
