האקדמיה ללשון העברית פרסמה (יום ג', 5.1.21) את המילים האהובות ביותר על הציבור בישראל לשנת 2020. לאחר שאלפי ישראלים הצביעו בשבועות האחרונים, נבחרה המילה מטוש למילת השנה של שנת 2020. המילים הנוספות שהגיעו למקומות שני ושלישי קשורות גם הן לנגיף הקורונה: במקום השני נבחרה המילה "מסכה" ובמקום השלישי "בידוד".
המילה מָטוֹשׁ (וברבים: מְטוֹשִׁים) חודשה על-פי הפועל טָשׁ שמשמעו 'שפשף'. מקור הפועל בלשון חז"ל, והוא קרוב אל טִשְׁטֵשׁ. המונח מָטוֹשׁ מתועד ברשימת מונחים ברפואה שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ט (1939), והוא בא כנגד המונח הלועזי אַפְּלִיקָטוֹר (applicator), ובימינו תמורת swab.
המילה העברית האהובה לשנת 2020: "אמא". במקום השני הגיעה המילה "אהבה" ובמקום השלישי "משפחה".
מילת העגה (סלנג) לשנת 2020, שאי אפשר בלעדיה היא "סבבה". במקום השני והשלישי יאללה ותכלס.
מקורה של מילת העגה השגורה סבבה הוא בערבית, ככל הנראה מן המילה صَبَابَة (סַ'בַּאבַּה), ומשמעותה 'אהבה עזה', 'ערגה', ובלשון הדיבור 'מצוין'. בקרב דוברי העברית בימינו התרחבו השימושים בה מאוד, ובין השאר היא תחליף למילה הוותיקה 'בסדר'.
המילה המצחיקה לשנת 2020 היא פּוּפִּיק. אחריה המילים גוּמץ וזרבובית. לפי מומחי האקדמיה, המילה התגלגלה ללשוננו מן היידיש, וזו עצמה שאלה אותה מלשונות סלוויות. המילה העברית טַבּוּר מופיעה כבר בתנ"ך, אבל רק בצירוף "טַבּוּר הָאָרֶץ" במשמעות 'מרכז הארץ'.
בקטגוריית החידוש העברי של השנה נבחרה המילה צַהֲלוּלִים (קולות "קולולו") לחידוש האהוב ביותר. אחריה הֶסְכֵּת (פודקאסט) וחמרמורת (הנגאובר). צַהֲלוּלִים הם קולות השמחה המקובלים באירועים ובשמחות בקרב עדות המזרח (בערבית: זר'רדה, זר'אריד). במילה צהלולים משולבים צְהָלוֹת - קולות שמחה, עם הִלּוּלִים - מילה מן המקרא שפירושה המקובל הוא חג של שמחה והיא קרובה למילה הילולה שחדרה ללשוננו מן הארמית. המילה צהלולים אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל, והיא אושרה בשנת תשס"א (2001).
בקטגוריית המילה הנדירה האהובה זכתה המילה - אוֹרְלוֹגִין. אוֹרְלוֹגִין הוא שעון, ובהשפעת סופרי העברית הוא מצטייר בעיני רוחם של רבים כשעון מטוטלת גדול, עתיק ומעוצב. המילה אורלוגין מופיעה בספרות חז"ל: "למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין והיה מביט בה ויודע איזו שעה של יום", ולמען האמת גם היא מילה שאולה, מן המילה היוונית ὡρολόγιον (באותיות לטיניות horologion, במשמעות 'מורה שעות').
