רב-פקד אסף צוויג, ראש צוות החקירה בפרשת הרצח של מאיה וישניאק ז"ל, הוא הקצין שלכאורה נושא באחריות להדלפות שיטתיות לתקשורת מחקירת הרצח. כך עולה (יום א', 10.1.21) מההחלטה המלאה של נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, ומבדיקת News1. רוזן מתייחס בהחלטתו לרב-פקד צ', אך הצלבת ההחלטה עם המידע שפורסם ברבים מובילה אל צוויג.
ההחלטה המלאה מציגה בפירוט רב את שורת ההדלפות לאמצעי תקשורת שונים, כאשר מלוח הזמנים ברור שהמידע יכול היה לבוא רק מתוך צוות החקירה. עוד עולה ממנה, כי קרוב לוודאי שצוויג עמד מאחורי כתבה מחמיאה עליו אשר פורסמה בעיתון
ידיעות אחרונות, שכן הכתב מתאר את מחשבותיו ורגשותיו, ואף מונה את שורת הצלחותיו הקודמות. את התלונה הגישה עו"ד אורית חיון המייצגת את החשוד ברצח - עמית אלמוג, שהיה בן-זוגה של וישניאק.
לצד פירוט הפרסומים, מציין רוזן את ההכחשות החוזרות ונשנות של צוויג בדבר אחריות החוקרים להדלפות ואת המידע שלא נמסר להגנה והגיע לתקשורת. האירועים המרכזיים:
- אלמוג נחקר לראשונה ב-17.5.20 החל מן השעה 02:51 והודה שחנק את וישניאק. בשעה 04:51 דיווח ynet: "הצעיר בן ה-21 שנעצר בחשד שחנק למוות את בת-זוגו הודה במיוחס לו בחקירת המשטרה".
- בשעה 07:21 פרסם ערוץ כאן 11: "החשוד ברצח הודה היום (ראשון) בביצוע המעשה".
- בדיון שהתקיים מאוחר יותר במעצרו של אלמוג, סירב צוויג לומר האם הוא הודה ואמר: "זכותה של התקשורת לפרסם ואנחנו לא מתערבים בזה". הוא גם סירב לומר האם החשד הוא שהרצח בוצע בחניקה, למרות שמידע זה פורסם בתקשורת.
- ב-31.5.20 בשעה 10:09 פרסם מעריב ידיעה, לפיה אלמוג שלח לחברו את תמונת גופתה של וישניאק. בדיוני המעצר הקודמים סירב צוויג להשיב לשאלותיה של חיון בנושא. בדיון באותו יום הוא טען, כי התקשורת למדה פרט זה מתוך בקשת המעצר - אלא שזו הוגשה לבית המשפט שמונה דקות לאחר הפרסום במעריב.
- ב-10.6.20 פרסם ערוץ 13 ידיעה ובה ציטוטים מלאים מתוך גרסתו של אלמוג בחקירתו - יום לפני שהוגש כתב האישום וממילא לפני שחומר החקירה הועבר להגנה. הידיעה כללה גם פרטים מוכמנים מתוך כתב האישום.
- ב-11.6.20 בשעה 21:25, עדיין לפני העברת חומר החקירה להגנה, פרסם ערוץ 12 פרטים מתוך ממצאי המכון לרפואה משפטית בפרשה. ההגנה כלל לא ידעה על קיומה של חוות דעת כזאת.
- ב-23.6.21, שוב לפני העברת חומר החקירה להגנה, פרסם ערוץ כאן 11 את הקלטת פניית אמו של אלמוג למוקד 100.
- ב-24.7.20 פרסם ידיעות אחרונות מה שחיון הגדירה "כתבת תדמית" על צוויג, ולפיה הוא "הרגיש שמשהו בתיק הזה לא ממש מסתדר לו עד הסוף" וש"נדלקו אצל צוויג כל הנורות האדומות. כחוקר ותיק, הוא למד לחשוד גם כשהסיפור 'טוב מדי'". הכתבה גם כללה מידע פנימי, כולל מידע ויזואלי, מתוך התיק.
ראש ענף חקירות במחוז תל אביב, סגן-ניצב בועז חממי, דחה את הטענות נגד הצוות בכלל ונגד צוויג בפרט והעלה אפשרויות אחרות למקור המידע שהתפרסם בתקשורת. מאוחר יותר שכר צוויג את שירותיו של ראש לשכת עורכי הדין,
אבי חימי, אשר ייצג אותו בפני רוזן וטען שאין לו כלל סמכות לבדוק את הנושא; גם חימי שב וטען, כי אחרים עלולים היו להדליף את המידע.
רוזן דחה את הסבריהם של המשטרה וצוויג וקבע: "התמונה המצטיירת מתלונתך הינה קשה וחמורה. חקירת משטרה וליתר דיוק, חומרי חקירה מרכזיים ומשמעותיים נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה 'מכוונת', תוך חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה העיקריים, כל ערוץ וחלקו הוא, כמו גם לאמצעי תקשורת נוספים. הכל בכל, טרם העברת אותם חומרים, המשתייכים ללוז החקירה, להגנה, וחלקם - עוד בטרם נמסרו לפרקליטות. אמצעי התקשורת שזכו להדלפות מתוככי חדרי החקירה, כך התלונה, הקפידו ליתן קרדיט ולפאר את שמו של רפ"ק צ'. כל אמצעי תקשורת במידתו, ועל-פי דרכו המתוארת, באסמכתאות שחוברו לתלונתך.
"במסגרת התייחסותה מנתה המשטרה גורמים רבים שלשיטתה, יכלו להדליף את המידע, ביניהם סנגורו הראשון של החשוד, צוותי מד"א ואיחוד והצלה, חבריו ובני משפחתו של החשוד, רופאי המכון לרפואה משפטית, הפרקליטות ועוד. עקת [חולשת] טיעון זה, השגור כמענה קבוע בתלונות כנגד הדלפות מתוככי משרדים וחדרים של מערכת אכיפת החוק, הינה, כי ההדלפה של הודאת מרשך, לפיה חנק את חברתו למוות, כדוגמה להדלפה בוטה, נעשתה בעיצומה של חקירת המשטרה, בסמוך למעצרו של מרשך. בדומה, מסירת תמלול ההקלטה למוקד 100 לתקשורת, יכול, על פני הדברים, להימסר על-ידי המשטרה.
"לכך יש להוסיף את הכתבה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות ביום 24.7.2020 אשר קריאתה מותירה את הרושם שמדובר בראיון אישי, לא פחות, עם ראש צוות החקירה, באשר היא מתארת את תחושותיו ומחשבותיו של האחרון... כתבה של עיתונאי מוכר ונכבד המתייצגת, על פני הדברים, כ'ראיון אישי' עם ראש צוות החקירה, על כלל רגשותיו והגיגיו, וכלל ביקורתו הנוקבת על הפרקליטות, שההינה להחליט אחרת משל עמדת קצין המשטרה בעניין נסיבות האירוע המתואר".
רוזן קובע: "מכל המתואר לעיל עולה, כי בענייננו, דלפו פרטי חקירה רבים, אשר חל איסור מוחלט על פרסומם". הוא חוזר על אמרותיו החריפות בעבר נגד ההדלפות מחדרי החקירות ומוסיף: "הדברים מקבלים נופך חומרה נוסף בענייננו, נוכח מצב הדברים, בו נמנע מידע מההגנה - יכול משיקולים ענייניים - ובה בעת אותו מידע מוצא מקום של כבוד באמצעי התקשורת השונים.
"חלילה לנו לפגוע בשמם הטוב של אנשי המשטרה טרם בדיקה של ממש. עם זאת, לא ניתן להעביר דף, נוכח התמונה העובדתית המכבידה שנשקפה מתלונתך ומהחומר שצורף לה - תמונה, שלמגינת הלב, תדירה משהו במקומותינו - ועל כן ראוי להעמיק חקר בכלל ההוויה שנתקיימה טרם הגשת כתב האישום לגילוי הגורם או הגורמים שפעלו, לכאורה, בניגוד לחוק. הלכך, על-פי סמכותי לפי סעיף 16 (א)(3) לחוק הנציבות, מוצא אני להעביר התלונה, על כלל נספחיה, לבחינת היועץ המשפטי לממשלה".
