ביקורו של שר המודיעין המצרי עומר סולימאן בישראל הינו ביקור חשוב לא רק בהקשר של המגעים להשלמת עסקת חילופי השבויים לשחרורו של גלעד שליט והניסיונות לחדש את המשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית, אלא גם בהקשר אחר, והוא היציבות הפנימית במצרים. לגורמי המודיעין בישראל יש מידע כי אירן והחיזבאללה ממשיכים בניסיונותיהם לחדור לחצי האי סיני כדי להקים חוליות טרור שיערערו את יציבות השלטון במצרים.
המירוץ לנשיאות במצרים החל זה מכבר, הבחירות לנשיאות יתקיימו ב-2011 אך הנשיא מובארק עדיין לא הודיע אם בכוונתו להתמודד לקדנציה נוספת. גם בנו ג'מאל, שעל-פי כל הדיווחים, אביו מנסה להכתירו לתפקיד, עדיין לא הודיע על כוונותיו הפוליטיות.
השתיקה המופגנת מארמון הנשיאות איננה משקפת את הסערה הפוליטית המתחוללת במצרים. אישים פוליטיים שונים בוחנים את האפשרות להתמודד על תפקיד הנשיא, חלקם באופן גלוי כמו עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית ומחמד בראדעי, היו"ר היוצא של הסוכנות לאנרגיה אטומית וזוכה פרס נובל לשלום.
במישור הסמוי יש מועמדים אחרים הרואים עצמם ראויים לתפקיד, כמו ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן ושר ההגנה המצרי מחמד טנטאווי.
האינטרס הישראלי בשאלת הנשיאות המצרית הוא ברור: ישראל רוצה בנשיא מצרי מתון שימשיך לקיים את הסכם השלום בין ישראל למצרים, ושימשיך לפעול למען היציבות האזורית במזרח התיכון תוך שהוא מגלה הבנה לצורך הדחוף להילחם בהשפעתה הגוברת של אירן וניסיונה להצטייד בנשק גרעיני. מהבחינה הזו, המשך כהונתו של הנשיא מובארק בתפקידו, למרות גילו המתקדם ומצבו הרפואי, או הכתרתו לתפקיד של בנו ג'מאל הם עדיפים לישראל. גם אם יזכה בתפקיד הגנרל עומר סולימאן, ראש המודיעין המצרי, תישמע בירושלים אנחת רווחה. ההערכה של גופי המודיעין בישראל, היא כי במקרה כזה ימשיך עומר סולימאן במדיניותו של הנשיא מובארק. לעומר סולימאן יש קשרים הדוקים עם הממשל האמריקני ועם מדינות המערב, והוא ידוע כאחד הלוחמים הנמרצים ב"סכנה האירנית".
בירושלים חוששים מהמועמדים האחרים לתפקיד בגלל עמדותיהם הקיצוניות נגד ישראל, דהיינו שר ההגנה טנטאווי, עמרו מוסא מזכ"ל הליגה הערבית ומחמד בראדעי היו"ר היוצא של הסוכנות לאנרגיה אטומית.
גם הנשיא הנוכחי מובארק מבין היטב את הסכנה בכך שמחמד בראדעי ייבחר לתפקיד, בראדעי איננו משתייך לשום מפלגה ועל-פי החוקה המצרית הוא מנוע כרגע מלהציג את מועמדתו לתפקיד. החוקה המצרית דורשת כי מתמודד לנשיאות יהיה חבר מפלגה ובנוסף לכך ישיג חתימות של 250 נבחרי ציבור - חברי שני בתי הפרלמנט או מועצות של מחוזות. מוסדות אלה נשלטים בידי מפלגת השלטון וכך חוסמים מועמדים שאינם רצויים לשלטון. אולם, במצרים כבר נפוצו ידיעות כי מפלגת "אל-וופד" (הליברלית) שוקלת לאמץ את בראדעי כדי שיוכל להתגבר על המגבלה החוקתית ולהציג את מועמדותו לתפקיד הנשיא הבא.
התמיכה האפשרית של חלק מהאופוזיציה המצרית במועמדותו של מחמד בראדעי הפעילה פעמוני אזעקה בארמון הנשיאות, ונתנה את האות בשבועות האחרונים להתקפה חסרת תקדים של דוברי השלטון ועיתוני הממשלה על מחמד בראדעי.
העיתונות המזוהה עם שלטון מובארק שיגרה אזהרות אל בראדעי, שלא להעז והתמודד על התפקיד, ואחר-כך אף שפכה עליו קיתונות של הכפשות. היא האשימה אותו כי הוא "זר" וכי "יש לו אזרחות שבדית", ואף הרחיקה לכת באומרה כי "הוא פועל בשליחות ארצות הברית וישראל".
בראדעי מצידו טוען כי שיטת הבחירות במצרים איננה לגיטימית, תוך שהוא רומז לכך שמובארק מנסה "לתפור" לבנו גמאל את חליפת הנשיא הבא. הוא דורש לשנות את השיטה ולקיים את הבחירות בפיקוח של משקיפי האו"ם.
עמדתה של תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במצרים, תנועת "האחים המוסלמים", כלפי מחמד בראדעי איננה ברורה. ידוע בבירור כי היא מתנגדת בתקיפות להעברת השלטון לידיו של גמאל מובארק וחכמי הדת המוסלמים אף פרסמו פסקי הלכה חריפים בעניין זה. תנועת "האחים המוסלמים" סובלת ממשבר פנימי ומרדיפות ומעצרים בידי השלטונות, אך סביר להניח כי ברגע הנכון היא תתקומם נגד כל ניסיון להעביר את השלטון לידי גמאל מובארק או הגנרל עומר סולימאן.
אפשרות נוספת היא שהנשיא מובארק יחליט בסופו של דבר לרוץ לכהונה נוספת למרות גילו המתקדם ומצבו הבריאותי כדי לשמור על היציבות במצרים ולחזק עוד יותר את מעמדו של בנו גמאל במפלגת השלטון. בשנה הבאה אמור להתקיים במצרים משאל-עם שבו יתבקשו מיליוני המצביעים להביע דעתם על האפשרות להאריך את כהונת הנשיא.
בכל מקרה, האופן שבו מתייחס השלטון המצרי למחמד בראדעי, שהינו מועמד ראוי לתפקיד הנשיא לדעתם של רבים, מעיד על כך שהנשיא מובארק נחוש לטפל במתנגדיו ובמבקריו ביד של ברזל. לכולם במצרים זכור גורלו של איימן נור, אבי תנועת המחאה "כפאייה" (די), שהתמודד מול הנשיא מובארק ב-2005 ולבסוף הושלך לכלא לאחר שהורשע בזיוף מסמכים. אולי בשל כך נמנע עדיין עמרו מוסא מלמסור את החלטתו הסופית האם אכן הוא מתכוון להתמודד על תפקיד הנשיא.
הדיקטטורה של השלטון המצרי בנושא הבחירות בישראל משרתת באופן ישיר את ישראל. צפוי שמנהיגי ישראל יתעניינו לשמוע את הערכותיו של שר המודיעין המצרי עומר סולימאן המבקר בארץ לגבי הקרב שהחל על הנשיאות במצרים. סולימאן, הנאמן לנשיא מובארק, בוודאי ירגיע את הדרג המדיני בישראל כי "המצב תחת שליטה" וכי אין כל חשש שהנשיא המצרי הבא יהיה נשיא המתנגד לשלום עם ישראל.
אולם ההערכות בישראל הן כי הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים כמו אירן, החיזבאללה, החמאס ותנועת "האחים המוסלמים" ימשיכו בניסיונות לערער את היציבות במצרים במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות, הם רוצים בנשיא אחר שיפר את הסכם השלום עם ישראל. נראה, שלנשיא מובארק ולראשי מנגנוני הביטחון שלו צפויה עדיין עבודה קשה בשמירה על היציבות הפנימית במצרים בשנה הבאה.
