המדינה מבקשת מבג"ץ (יום א', 1.2.21) ארכה נוספת בהחלת חובת הגיוס על החרדים, למרות שהחוק הפוטר אותם מן הגיוס פקע היום. הנימוק: הבחירות לכנסת ה-24.
בנובמבר שעבר קבע בג"ץ, כי חוק הפטור יפקע היום והבהיר, כי הוא מצפה שהמדינה לא תבקש ארכות נוספות. חודשיים לפני כן הודיע שר הביטחון, בני גנץ, כי הדרג המקצועי במשרדו הכין הצעת חוק עדכנית שבדעתו להביא לאישור הממשלה, לצד "מתווה חדש, רחב ועדכני לשירות בצה"ל ובשירות הלאומי". המדינה גם ציינה אז, כי בשל משבר הקורונה ומשבר התקציב, פעלה הממשלה באותם חודשים בצורה מצומצמת. באוקטובר מסרה המדינה, כי לא חלה התקדמות בנושא בשל הטיפול בקורונה ובשל התרכזותו של גנץ ב"שמירת העליונות הביטחונית של מדינת ישראל, נוכח השינויים האסטרטגיים מרחיקי הלכת שמתרחשים במזרח התיכון בעת האחרונה".
כעת אומרת הפרקליטות, כי גם מאז לא הייתה התקדמות בשל הקורונה ו"הקושי בקידום חקיקה שאינה קשורה בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, למעט נושאים חריגים". התפזרות הכנסת משנה את המצב, מוסיפה הפרקליטות, ולא ניתן לקדם את החקיקה שעל הפרק. גנץ הודיע, כי מאחר שלא הוקם "צוות בין-משרדי ומקצועי שיבחן מתווה שירות רחב, עדכני ושוויוני ככל האפשר, הכולל גם שירות לאומי אזרחי ושירות קהילתי לכלל המגזרים", הוא אינו מבקש מבג"ץ דחייה נוספת.
עם זאת, אומרת הפרקליטות, בפועל יש מקום לארכה נוספת בשל הבחירות. הסיבה היא חוק יסוד הכנסת, לפיו "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חודשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החדשים האמורים". במצב זה, חוק הפטור אמור להישאר בתוקף עד 6.7.21.
הפרקליטות מזכירה, כי בג"ץ נתן שתי דחיות דומות בשל הבחירות לכנסת ה-22 ולכנסת ה-23, והיא מבקשת החלטה דומה גם הפעם. היא מציינת, כי הבקשה מוגשת על דעתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, וגנץ. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, אבי מיליקובסקי והדס ערן.
