בנימין נתניהו, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס יתייצבו (יום ב', 8.2.21, בשעה 09:00) בבית המשפט המחוזי בירושלים, למתן המענה הרשמי לאישומים נגדם בפרשות 1000, 2000 ו-4000. הארבעה כפרו באישומים בתשובות בכתב שמסרו סניגוריהם, וכעת יודיעו לבית המשפט שהם קראו את כתב האישום, מכירים את תוכנו וכופרים בו.
החוק מחייב את נוכחות הנאשמים בפתיחת המשפט, במתן המענה לכתב האישום ובהקראת פסק הדין; בית המשפט יכול לפתור אותם מנוכחות ביתר הדיונים. שלב המענה אינו אמור לאפשר לנאשמים לומר דבר מעבר לתשובות קצרות לשאלות בית המשפט. השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם הראו עד כה, כי הם מנהלים את משפט נתניהו בדקדקנות רבה לפי כל הכללים, ולכן גם סביר שלא יאפשרו לאיש מן הנאשמים - כולל נתניהו - לשאת דברים מעבר למתחייב.
שלב המענה לכתב האישום צפוי להיות קצר מאוד, והשופטים יאפשרו לארבעת הנאשמים לעזוב אחריו את בית המשפט. לאחר מכן צפוי להתנהל דיון, אולי בן מספר שעות, על טענות מקדמיות של הנאשמים ובעיקר של נתניהו. לטענת סניגוריו, יש לבטל את כתב האישום משום שהמשטרה ניהלה בדיקות וחקירות נגד נתניהו בלא לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כנדרש בחוק יסוד הממשלה. הפרקליטות טוענת, כי כל האישורים ניתנו כנדרש, גם אם בעל-פה בישיבות שונות ולא בכתב.
עוד טוענת ההגנה, כי יש למחוק כמעט את כל 315 הדוגמאות להתערבותם של נתניהו ואנשיו בתכני אתר וואלה, הנכללות בכתב האישום, בנימוק שנתניהו לא נחקר עליהן. הפרקליטות השיבה, כי נתניהו הכחיש בצורה גורפת את קיומן של פניות אלו וטען שאינו זוכר אותן, ולמרות זאת - רבות מהן הוצגו לו. טענת הגנה נוספת היא, שיש לפסול מאות ראיות - כולל רבות מאותן פניות - משום שהופקו מן הטלפונים והמחשבים של אלוביץ, אילן ישועה ועמיקם שורר בלא צווי חיפוש כנדרש.
הדיון מחר יעמוד בסימן המתיחות הקשה בין התביעה לבין הסניגורים, ובמיוחד סניגוריו של נתניהו. שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, העיר בצורה חריגה על חוסר האמון בין הצדדים (כאשר דן בבקשות הנאשמים לקבל חומרי חקירה). בשבוע שעבר טענה הפרקליטות, כי עו"ד בועז בן-צור המייצג את נתניהו יצר קשר עם ארנון מילצ'ן, עד מרכזי בתיק 1000; בן-צור טען, כי היה זה קשר שגרתי שלא נגע למשפט. ההגנה גם מאשימה את התביעה באי-מילוי פסיקות המחוזי והעליון, בעוד התביעה מאשימה את הסניגורים בהגשת בקשות מיותרות ובהכפשות נגדה.
גם לאחר הדיון הקרוב, לא ניתן יהיה ככל הנראה לקבוע את המועד בו תחל שמיעת ההוכחות. בית המשפט אמור לקבוע דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, שמטרתו לנסות וליצור מסלול מוסכם על הצדדים לניהול הוכחות התביעה. בדיון כזה נעשה ניסיון להגיע להסכמות על מסמכים שיוגשו לבית המשפט בלא צורך להביא לעדות את עורכיהם (למשל: הודעות שנמסרו במשטרה). כמו-כן, נקבעים בו לוחות הזמנים בהם על התביעה להעביר להגנה את רשימת העדים הראשונים ואת רשימת המסמכים שבכוונתה להגיש באמצעותם, ונדונות טענות של ההגנה לגבי קבילותם של מסמכים.
הזמן הדרוש להיערכות לדיון לפי סעיף 144 מושפע מהיקף התיק, ובמקרה הנוכחי הוא עשוי להיות מספר שבועות. הסניגורים - בעיקר של נתניהו - רמזו, כי בכוונתם לעמוד על שמיעת עדויותיהם של חלק ניכר מ-150 החוקרים שהיו מעורבים בתיק. לכל הנאשמים יש טענות כבדות על האופן בו גבתה המשטרה את העדויות, במיוחד ממי שהפכו לעדי המדינה בתיק - ניר חפץ, שלמה פילבר וארי הרו - ועליהם להציג טענות אלו לחוקרים.
בהנחה שהשופטים יקבעו דיון שכזה, הוא צפוי להתקיים רק בחודש מארס, וייתכן שיהיה צורך ביותר מאשר דיון אחד ואולי גם בהכרעה של השופטים במחלוקות בין הצדדים. במקביל, יהיה עליהם להכריע כבר כעת בבקשות המקדמיות של ההגנה, משום שיש להן השלכה ישירה על ניהול התיק כולו. בהתחשב בהליכים אלו, ניתן לשער שעד התביעה הראשון - אילן ישועה - יתחיל את עדותו רק בחודש אפריל, לאחר הבחירות.
נתניהו קרא (7.2.21) לתומכיו שלא להגיע לבית המשפט, בשל הקורונה. בדיון הראשון בתיק בשנה שעברה התייצבו מחוץ לבית המשפט עשרות מתומכיו ומתנגדיו של נתניהו. באותו דיון ליוו כמה משרי הליכוד את נתניהו, ולא ברור האם שרים וחברי כנסת מהסיעה יתייצבו לצידו גם הפעם. לפני הדיון הקודם נשא נתניהו דברים חריפים בגנות הפרקליטות ומנדלבליט. מאז הוא מאשים אותם במניעים פוליטיים בדמות "הרצון להפיל ראש ממשלה חזק מן הימין", והיום הוסיף: "ולהמליך ממשלת שמאל בראשותו של לפיד".
